יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ ישראל אייכלר, נעתר לבקשת ההסתדרות הכללית והודיע בתום דיון מיוחד כי הועדה תקדם נוסח הצעת חוק, לשיפוי הוצאות המעסיקים על הפרשות הפנסיוניות של משרתי המילואים, בתמיכת שר העבודה ושר הביטחון. ההצעה תובא לדיון תוך שבועיים, במידה שמשרדי האוצר והביטחון לא יגיעו לנוסח מוסכם.
הדיון התקיים בעקבות פניית יוסי ברבי, יו"ר איגוד עובדי האבטחה, הניקיון והטיפול הסיעודי בהסתדרות, לחברי הועדה. לדבריו, "ענף השמירה והאבטחה הינו מרכיב מהותי במערך האבטחה האזרחית במדינת ישראל ומעסיק מאבטחים בגופים רבים במגזר הפרטי והציבורי, וכן מהווה גורם חשוב בשרשרת הייצור של המשק במדינת ישראל. בהיותם של רבים מהמאבטחים יוצאי יחידות קרביות, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כ-20,000 עובדי חברות האבטחה גויסו בצווי 8 ומצויים בחזית הלחימה, יתר העובדים מגויסים לעבודה סביב השעון לצורך מתן מענה לצרכי האבטחה והגנת העורף.
בהתאם לדין, ימי המילואים משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, כאשר הסכום המועבר אינו כולל את מרכיב התנאים הסוציאליים (הפרשות פנסיוניות בשיעור 7.5% גמל, 8.33% פיצויי פיטורין, 7.5% קרן השתלמות, וכן תנאים סוציאליים נלווים לרבות חופשה, הבראה, מחלה, דמי חגים וכיו"ב)".
בדיון בכנסת השתתפו אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות ועו"ד חגי הראל, מ"מ יו"ר איגוד עובדי האבטחה, הניקיון והטיפול הסיעודי בהסתדרות ומנהל חטיבה ארצי. בלומנברג התייחס בדיון לעובדי הקבלן המועסקים דרך חברת חברות כוח האדם בתחום: "החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה ב-2011 אמור למנוע מכרזי הפסד. בהיקפי גיוס כאלה רחבים בענף השמירה, אין אפשרות לספוג את ההפרשות הסוציאליות והחשש שזה יתגלגל לעובדים, יתר על כן ועדת העבודה תיקנה בשיתוף פעולה עם ההסתדרות את תקנות ערך שעה שאמורות להסדיר את חובת מזמין השירות לשפות את חברת הקבלן על ההפרשות הסוציאליות בדמי מילואים, עם זאת הוראות אלה ייכנסו לתוקף מינואר 2024. כשיש 20% מהעובדים בענף השמירה מגויסים ו-25% ספיגה של עלויות מעסיק, המשמעות היא השתת עלות על חברות השמירה ששוחקת את שולי הרווח הנמוכים שלהן מלכתחילה, ויש חשש מהותי שהפגיעה תגלגל לעובדים. מוכרחים לשפות את העובדים והחברות דרך מזמיני השירות או ישירות דרך המדינה".
