תכניתהעבודה
תכנית העבודה נבנית בהתחשב במכלול רחב של שיקולים, בהתאם לקווי פעולה ומדיניות, שקובע המבקר הפנימי. אמות המידה לבחירת נושאי הביקורת נקבעות, בעיקר, לפי:
תכנית הביקורת השנתית נמסרת, בתחילת כל שנה, לכל הגופים המבוקרים הנוגעים בדבר וכן ליו"ר בינ"ה.
בסיומה של כל ביקורת, נערכת פנייה בכתב אל הגוף המבוקר. הפנייה בכתב מזמינה את הגוף המבוקר להגיב על העובדות המוצגות בה, על הפירוש, שניתן להן או על המסקנות, שהוסקו מהן. מסירת סיכום כתוב של תוצאות הביקורת לגוף המבוקר גם ממחישה לו, שכוונת הביקורת איננה להפתיע אותו או להביך אותו בדוח סופי, אלא לתקן ולשפר את תפקודו.
המבקר הפנימי קובע את נוסחו הסופי של הדוח, את עמדת הביקורת ואת ההדגשים שיש לתת לנושאים השונים. שיטה זו נועדה להביא לניתוח מיטבי של הנושאים ולהסקת מסקנות מבוססות, להבטיח את רמתם המקצועית של הדוחות, וכן את דיוקן המרבי של העובדות, המובאות בהם, שהוא הבסיס לאמינות ולסמכותיות של דוחות המבקר הפנימי.
מועד הביקורת
הביקורת בהסתדרות היא, בדרך כלל, ביקורת שלאחר מעשה. אולם, בשנים האחרונות, יש מגמה לטפל בנושאים שיש בהם עניין ציבורי, סמוך ככל האפשר למועד ההתרחשות, כלומר "ביקורת בזמן אמת". בנסיבות חריגות, כאשר במהלך הביקורת מתברר, שתוצאות פעולה מסוימת של גוף מבוקר עלולות לגרום נזק משמעותי, אומר המבקר הפנימי את דברו במהלך התרחשות הדברים, כדי למנוע את הנזק.
כן מתרכז המבקר הפנימי, בעת האחרונה, בעריכת ביקורת בנושאים רחבים, הנוגעים למספר רב של גופים מבוקרים; ביקורת כזאת מקיפה את פעולותיהם של כל הגופים, המטפלים בנושא הנבדק, ונבחנים בה מידת שיתוף הפעולה והתיאום ביניהם, וקיומם או העדרם של ראייה כוללת וקווי פעולה מתואמים בפעולתם של הגופים בעניין זה.
