מצמצמים הוצאות, משווים מחירים, מפצלים קניות כדי לחסוך, אוגרים מזון למצבי חירום ולפעמים גם מוותרים על טיפולים רפואיים. הישראלים נערכים לחגים ומשנים את הרגלי הצריכה והחיסכון.
סקר מיוחד של רשות ההסתדרות לצרכנות
עליות המחירים בשנה החולפת השפיעו באופן משמעותי על הוצאות משקי הבית בישראל, במיוחד בתחום המזון ותחזוקת הדירה. כך עולה מסקר מיוחד שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות, באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה. ממצאי הסקר שנערך לאחרונה בקרב 518 משיבים מעל גיל 18 (המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה במדינת ישראל), מצביעים על כך שהמצב הכלכלי והביטחוני השפיעו באופן ניכר על הרגלי הצריכה והחיסכון של הציבור.
כ-42% מהמשתתפים בסקר דיווחו על החמרה במצבם הכלכלי מאז תחילת המלחמה. התרופפות הביטחון הכלכלי הובילה ישראלים רבים לצמצם בהוצאות המחייה במגוון תחומים, לרבות ניסיונות לחסוך על הדברים הבסיסיים ביותר. כך למשל: 17% מהמשיבים בסקר דיווחו כי נאלצו בשנה החולפת לוותר על טיפול רפואי או תרופתי בשל עליות המחירים, ובמקביל כ- 34% השיבו כי הוציאו יותר כסף על מחירי תרופות ושירותי רפואה.
יוקר המחיה וגל ההתייקרויות במשק מורגשים השנה כמעט בכל תחומי החיים:
"המציאות הביטחונית והכלכלית המורכבת שכולנו מתמודדים איתה בשנה האחרונה, דחקה משפחות רבות – גם כאלה שבהן שני בני הזוג עובדים, למצב שהן חייבות להצטמצם כדי לסגור קצוות", מסביר עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות. "הניסיון להפחית בהוצאות מקבל ביטוי גם בממצאי הסקר"; לפחות שליש מהמשיבים (34.2%) נאלצו לצמצם בהוצאות על תרבות, תיירות ונופש. מספר דומה (33.6%) של משיבים דיווח על צמצום בהוצאות על ריהוט וציוד לבית וכל ישראלי רביעי (24.5%), כך לפי הסקר, צמצם בהוצאות על הלבשה והנעלה.
אילוסטרציה: קניות בסופר
תכלה שנה ומחיריה:
עליות המחירים וההרעה במצב הכלכלי משפיעות גם על היערכות הישראלים לקראת חגי תשרי.
"אנו עדים למגמה מעודדת של צרכנות נבונה יותר: ישראלים משווים מחירים יותר מבעבר, מפצלים קניות כדי לחסוך, מנצלים מבצעים ומממשים ככל הניתן את ההטבות השונות של מועדוני הצרכנות. המצב הכלכלי הנוכחי הפך את הצרכנים שלנו לערניים יותר ולמחושבים יותר", אומר מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות ומוסיף כי "על אף כל הצעדים שבהם נוקטים אזרחי ישראל, התנהלות כלכלית צרכנית נכונה לבדה אינה מספיקה כדי לבלום את עליית המחירים. נדרשת כאן גם התערבות ממשלתית כדי לסייע בבלימת יוקר המחיה".
שנה אחרי פרוץ המלחמה: אוגרים למצב חירום ושומרים על הסולידריות
לצד עליות המחירים ובצל המלחמה המתמשכת, צרכנים רבים נערכים למצב חירום ורוכשים יותר מזון מחשש ממצב של אי אפשרות יציאה לסופרים. כ-47% מהנשאלים דיווחו כי רכשו מראש יותר מוצרי מזון, מתוך חשש שמצב הלחימה עלול למנוע מהם לצאת לקניות. בין המוצרים הפופולריים שנרכשו ניתן למצוא מים, שתייה מתוקה, שימורים ומוצרי יסוד כמו קטניות ואורז.
נתון מעניין נוסף הוא שכל ישראלי שלישי (כ-32%) מקפיד לרכז את רכישותיו בעסקים שנמצאים בבעלות משרתי מילואים. כמו כן, הסקר בדק גם את מידת ההשפעה של חובת סימון ארץ המקור על גבי תוצרת חקלאית. 53.7% מהמשיבים דיווחו שהסימון משפיע על רכישותיהם ושהם יעדיפו תוצרת חקלאית ישראלית. עו"ד לוינסון מציין כי: "הסקר הקודם שנערך בתחילת 2024 הראה נתונים דומים. העובדה שלא חלה התרופפות בסולידריות החברתית גם שנה אחרי פרוץ המלחמה, מעידה על כך שיש ערכים שישראלים לא מוכנים להתגמש עליהם, גם כשזה משפיע על הכיס".
למלחמה הייתה השפעה על הרגלי החיסכון של ישראלים. בעוד כ-30.3% מהנשאלים דיווחו על כך שהמצב הביטחוני גרם להם לחסוך יותר, מספר דומה (30.9%) ציינו שהמצב הביטחוני דווקא גרם להם לחסוך פחות. השפעות אלו מדגישות את האתגרים הכלכליים, שעמם מתמודד הציבור במדינת ישראל בתקופת אי וודאות.
עוד היבט שמושפע מהמציאות הנוכחית הוא האופן שבו ישראלים מתכננים לבלות את שעות הפנאי שלהם בחגי תשרי. כ-20.5% ציינו שהם לא מתכננים לצאת לנופש בעקבות המלחמה, וכ-30.1% ציינו שהם לא מתכננים לצאת לנופש בעקבות מצבם הכלכלי.
מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון התייחס גם לכוונה לשנות את שיטת סימון המחירים:
"הנתונים בסקר מצביעים על מגמה של עליות מחירים חדות שמשפיעה על כל אזרח ואזרח. מצער גם לשמוע כי במציאות זו מנסה הרגולטור לקדם מהלכים שיביאו לביטול חובת סימון מדבקות המחירים על גבי כל מוצר. לצרכנים עדיפה מדבקת מחיר פשוטה על המוצר, אשר נותנת ודאות למחיר ויכולת השוואה, גם אם היא איננה מאירת עיניים ומרשימה כמו שלטים מהבהבים ו'מסנוורים'. אין ספק שעדיף להשאיר את השיטה הקיימת, מה שיכול לסייע גם לבלימת גלי עליית המחירים".
