ראש השנה הגיע אך השנה המעסיק החליט שחוץ מהעובדים המצטיינים אף אחד אחר לא מקבל מתנה לחג. עד היום, תמיד כל העובדים אצלנו קיבלו. האם זה חוקי או שזו הרעת תנאים?
ככלל, החוק לא מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה לחגים, אלא אם כן יש הסכם אישי או קיבוצי או צו הרחבה, שחלים על מקום העבודה ומחייבים בכך את המעסיק. למשל, עובדי שמירה ואבטחה, זכאים מתוקף ההסכם הענפי וצו ההרחבה לקבל שי כספי (בפסח ובראש השנה), באמצעות תלוש השכר שלהם. באופן דומה, גם עובדי בניין ושיפוצים ועובדי ניקיון ותחזוקה, זכאים לקבל מהמעסיק שי בשני מועדים בשנה. כך קורה גם בענפים נוספים ובמקומות עבודה שבהם קיימים הסכמים קיבוציים והסדרים מיטיבים.
במקומות עבודה שבהם אין הסכם קיבוצי, אבל קיים נוהג של המעסיק שבמשך שנים מעניק לעובדיו מתנה לחג, חלה חובה על המעסיק להמשיך ולפעול כך גם בהמשך.
בכל מקרה, בתי הדין לעבודה קבעו ששי לחגים הוא זכות כללית ואחידה לכל העובדים, ואסור להפלות בעניין זה משום סיבה שהיא, גם אם מדובר בתמריץ למצוינות.
אני נמצאת בחופשת לידה האם אני זכאית לקבל שי לחג?
בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, גם עובד/ת הנמצא/ת בחופשת לידה זכאי לקבל שי לחג, כאשר המעסיק מעניק לעובדיו שי לחג.
אחרי החג הקודם גיליתי בתלוש השכר שהמעסיק הוריד לנו מס הכנסה על השי לחג. אציין כי המתנה לא הייתה כסף אלא מארז סירים. זה גם חייב במס?
התשובה היא כן. כל מתנה לחג שמעניק המעסיק לעובדיו נחשבת טובת הנאה - בין אם מדובר במתנה פיזית, בתלושים או בכסף – אשר חייבת כולה במס שנזקף לעובד וחלה חובה של תשלום המס עבור מלוא שווי השי.
למרות שהמעסיקים לא מחויבים בכך על ידי החוק, חלק מהם בוחרים לגלם את השי בתלוש השכר, או במילים פשוטות יותר - לספוג את עלות המס על השי במקום העובד, כדי ששכר הנטו של העובד לא ייפגע כתוצאה מקבלת השי.
במהלך חול המועד סוכות שובצתי למשמרת והתבקשתי להגיע לעבודה. האם זה חוקי והאם אני רשאי לסרב?
מדובר בימי עבודה רגילים לכל דבר ועניין, המצויים בין ימי החג של סוכות ופסח. בנסיבות אלו, לעובד אין זכות לסרב לעבוד בימי חול המועד, זאת בשונה מזכאותו לסרב לעבוד בחג הסוכות עצמו מכל סיבה שהיא. כל זאת ככל ואין הסכמים קיבוציים, הסכמי עבודה אישיים או נוהגים במקום עבודה שמסדירים את הנושא ומאפשרים לעובד לקחת חופש בימים אלו.
כשהתקבלתי לעבודה הודעתי למעסיק שלי שאני מבקש לא לעבוד בשבתות ובחגים. על אף זאת שובצתי למשמרת בחג שני של סוכות (שמחת תורה), והתבקשתי להגיע לעבודה. האם זה חוקי והאם אני רשאי לסרב?
קודם כל נבהיר שניתן להעסיק עובדים בחגים רק בהתאם להיתר משר/ת העבודה כאמור בסעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה (התשי"א, 1951). לצורך התשובה נניח שלמעסיק שלך יש היתר כזה. בגדול, עובד זכאי לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, בייחוד אם הצהיר על סירובו מטעמי דת עוד טרם קבלתו לעבודה. עם זאת, הזכאות הזו אינה עומדת לעובדים בכל מקומות העבודה. למשל: שוטרים; עובדים במקום עבודה שאמון על בטחון המדינה או בשמירת בטיחותם/שלומם/בריאותם של בני אדם; עובדים בענף המלונאות; עובדים בייצור חשמל והזרמתו; אנשי צוות אוויר; עובדים בשירותים חיוניים שאושרו על ידי ועדת השרים ומקומות נוספים; ועובדים שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליהם – מוחרגים מהחוק, והזכות לסרב לעבוד ביום המנוחה לא חלה בהם. בכל מקרה כזה, העובד שיעבוד ביום המנוחה או בחג, יהיה זכאי לשכר לגמול עבודה ושעות נוספות, וגם לשעות מנוחה חלופיות.
במקרה שמקום העבודה שלך לא נמנה עם המקרים החריגים, כלומר שיש לך זכות לסרב לעבוד בחג, עליך להודיע למעסיק על סירובך תוך 3 ימים מהמועד שבו הודיעו לך על השיבוץ בחג. חשוב שתדע שלמעסיק אסור להפלות אותך בגלל שאתה לא מסכים לעבוד ביום המנוחה (בשבת או בחג), אבל כן מותר לו לשנות באופן סביר את סדרי העבודה שלך.
המנהלת שלי הודיעה לנו שכל המשרד שלנו יוצא ל"הדממה" ולא נעבוד בתקופת חול המועד סוכות. אני מעדיף להמשיך לעבוד כרגיל בחוה"מ כי לא נותרו לי ימי חופש והמנהלת כבר הודיעה לי שלא אהיה זכאי לשום תשלום עבור החופשה המרוכזת. האם מותר לה לסרב לבקשתי להמשיך לעבוד כרגיל בחוה"מ?
בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה ולחוק חופשה שנתית, קביעת מועדי החופשה היא בסמכותו של המעסיק כאשר המעסיק נדרש להפעיל את סמכותו זו בתום לב תוך תיאום עם העובד. בנוסף, כל מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה שאורכה 7 ימים ומעלה, בתנאי שהודיע על כך לעובדים לפחות 14 יום מראש. עם זאת, התנאי להוציא אתכם לחופשה מרוכזת בחול המועד, הוא שהמעסיקה תשלם לכם עבור ימי החופשה באופן מלא, ובהנחה שלכל עובדים יש יתרת ימי חופשה שמכסה את התקופה הנדונה.
אם אין לך מספיק ימי חופשה צבורים, אתה לא חייב להסכים לצאת לחופשה המרוכזת על חשבון ימי חופשה עתידיים. אם המנהלת בכל זאת מחייבת אותך לצאת לחופשה באופן חד צדדי, היא תהיה חייבת בתשלום מלא של שכרך בתקופת החופשה, גם אם לא תעבוד בפועל.
אני עובדת במהלך החג, האם אני זכאית לשכר גבוה יותר על כל שעת עבודה? או שזה רק בשעות הנוספות?
בהתאם לחוק את זכאית לתשלום של 150% מהשכר הרגיל שלך עבור כל שעת עבודה במהלך החג. אם תעבדי במהלך החג גם שעות נוספות, תהיי זכאית לגמול נוסף על השעות הנוספות. כמו כן, חשוב שתדעי שאת זכאית ל"מנוחת פיצוי", כלומר לשעות מנוחה במקום השעות שתעבדי בהן בחג.
כמובן שככל ועל העובד/ת או שבמקום העבודה חלה הוראה מיטיבה אחרת, הקובעת תמורה גבוהה יותר עבור עבודה בחג (למשל: מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה, נוהג או חוזה עבודה אישי), הרי שההוראה המיטיבה עם העובד/ת היא שתחול.
במקום העבודה שלי עובדים בערבי חג - כמה שעות ניתן להעסיק אותי בכל ערב חג, והאם מותר להעסיק אותי במהלך כל ערבי החג של חגי תשרי?
ראשית יש לבדוק האם חל על מקום עבודתך הסכם קיבוצי/צו הרחבה/נוהג/חוזה עבודה אישי - הקובע מהו אורך יום העבודה בערב החג. במידה ולא, יש לפנות לחוק שעות עבודה ומנוחה ולצו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, שם נקבע כי במקומות שבהם עובדים 6 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה עד 7 שעות. במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות (כאשר המעסיק ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור).
עבודה מעבר לשעות אלו תחשב לעבודה בשעות נוספות. עבודה בערב החג לאחר כניסת החג תיחשב כעבודה במהלך החג.
במקום העבודה שלי נהוג לעבוד 6 שעות בערב החג אך אני מעוניינת לקחת יום חופש - האם ינכו לי יום חופשה מלא ממכסת ימי החופשה? או שינכו רק את החלק היחסי?
באופן כללי, במקרה שעובדת נעדרה מהעבודה בערב חג, רואים יום היעדרות זה כיום חופשה מלא ועל המעסיק לנכות ממכסת ימי החופשה של העובד יום חופשה מלא, ולשלם לו דמי חופשה בהתאם לשכרו הרגיל בעבור יום עבודה מלא.
במקומות עבודה בהם קיים הסכם קיבוצי/צו הרחבה/הסכם עבודה אישי או נוהג המיטיב עם העובדים, ולפיו המעסיק ינכה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד שנעדר ביום עבודה מקוצר רק חלק מיום חופשה, אזי ינהגו לפי ההוראה המטיבה עם העובד.
האם בחול המועד עובדים כרגיל או שגם בחול המועד יש יום עבודה מקוצר?
ככל ואין הוראה מיטיבה שנקבעה בהסכם קיבוצי/צו הרחבה/הסכם עבודה אישי/ נוהג במקום העבודה, הרי שיום העבודה בחול המועד הוא יום עבודה רגיל לכל דבר ועניין ובפרט לעניין שעות העבודה שניתן לעבוד בהם.
אני צפוי לעבור ניתוח כמה ימים לפני החג שאחריו אהיה זכאי לימי מחלה לצורך התאוששות. האם יורידו לי ימי מחלה על ימים שבהם ההתאוששות נופלת בחלקה על החג?
התשובה תלויה האם מדובר בעובד חודשי או עובד שעתי/יומי.
באופן כללי כאשר מדובר בימי מחלה לאחר ניתוח, העובד זכאי לנצל ימי מחלה בהתאם לזכאותו לפי חוק ולפי הסכם עבודה שלו. ימי מחלה נחשבים כימים בהם העובד אינו יכול לעבוד עקב מצב בריאותי, והם ניתנים ע"פ אישור רפואי מתאים.
בהתאם לחוק דמי מחלה "לגבי עובד במשכורת – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים" לגבי עובד בשכר "שעבד עבודה מלאה אצל אותו מעסיק או באותו מקום העבודה – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים".
מכאן נובע, כי לעובד חודשי עלינו להתייחס ליום חג, כאל יום מחלה, ולנכות ימים אלה ממכסת ימי מחלה הצבורים.
ואילו לעובד בשכר שעתי /יומי – החוק אינו מתייחס ליום חג כאל יום מחלה, ולכן העובד זכאי לתשלום מלא בגין יום חג, ולא ניתן לנכות ימי מחלה ממכסת הימים הצבורים לזכותו.
לפני כחצי שנה התחלתי לעבוד כמחסנאי בחנות. אני עובד שעתי ורציתי לדעת אם מגיע לי תשלום כלשהו עבור ההיעדרות מהעבודה בזמן החג?
עובדי שעתי או יומי או עובד ששכרו משתלם על בסיס תפוקה – זכאי לתשלום עבור ימי חג לאחר שהשלים שלושה חודשים במקום עבודתו, ובתנאי שלא נעדר מעבודתו ביום לפני החג וביום שאחריו. אם העובד נעדר מהעבודה יום לפני החג או יום אחרי החג אבל זה קרה בהסכמת המעסיק, כמו למשל במקרה שהמנהל לא שיבץ את העובד למשמרת סמוך ליום החג – העובד יהיה זכאי לתשלום חג.
בן זוגי ואני לקחנו חופש במהלך חוה"מ. אצלי בעבודה על כל יום היעדרות בחוה"מ מורידים לנו חצי יום חופש אבל אצל בן זוגי יום שלם. ממה נובע ההבדל? ומי מחליט על כך?
על פי החוק, חול המועד וערבי חג ימי נחשבים לימי עבודה רגילים ולכן דינם כיום חופשה מלא, וכך זה עובד במקום העבודה שבו מועסק בן זוגך. מצד שני, ישנם מקומות עבודה, כמו למשל מקום העבודה שלך שבהם קיים הסכם קיבוצי או הסדר מיטיב עם העובדים, ובמקרים כאלה המעסיק סופג חלק מימי החופשה על חשבונו.
באופן כללי, במקומות עבודה מאוגדים שבהם קיים הסכם קיבוצי, העובדים בד"כ נהנים מתנאים מועדפים מעבר למינימום שנותן החוק.
תודה לעו"ד בוריס דובינסקי, מהלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי במרחב חולון, בת-ים ואזור, שסייע רבות בהכנת הכתבה.
המידע באתר/ האפליקציה של ההסתדרות הוא מידע כללי ואינו מידע מחייב. הזכויות המחייבות נקבעות על-פי חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט. השימוש במידע המופיע באתר / אפליקציה אינו תחליף לקבלת ייעוץ או טיפול משפטי, מקצועי או אחר והסתמכות על האמור בו היא באחריות המשתמש/ת בלבד - יש לעיין בתקנון ותנאי השימוש באתר/אפליקציה.
אם יש לכם שאלות נוספות על הזכויות שלכם במקום העבודה, התקשרו למוקד השירות והמידע בהסתדרות – 2383*
זכויות וחובות בעבודה במהלך תקופת חגי תשרי
