הנס הגדול ביותר בחייו של גיא שמחי ארע לפני כשבעה חודשים. עד היום הוא לא זוכר דבר מהדרמה הגדולה שהתחוללה בסלון ביתו. הוא לא זוכר כיצד דניאל, בנו המתבגר, רכן מעליו וביצע בו פעולות החייאה מול עיניהם המבוהלות של בני המשפחה. את דניאל שסיים קורס מע"רים במד"א רק שבוע לפני כן, החליף השכן רענן, שהיה החובש הראשון שקיבל את הקריאה. הסיכוי לשרוד דום לב מחוץ לבית החולים נע בין 5% ל-10%, ועל אף שגיא קיבל את חייו מחדש, אף אחד לא ידע להעריך במועד האירוע באיזה מצב הוא יתעורר ואם הוא אי פעם יצליח לשוב לאיתנו.
שמחי, שועל קרבות ותיק נגד הסטטיסטיקה, שכב במשך שבועיים כשהוא מורדם ומונשם ולאחר שפקח את עיניו, הוא החל בתהליך שיקום שנמשך עד היום. שמחי שחזר לתפקוד כמעט מלא, מרגיש שההזדמנות השנייה שניתנה לו מגיעה עם מחויבות גדולה. "חזרתי מהמתים כי יש לי עוד הרבה מה לעשות למען החיים", מספר גיא בפגישתנו. גיא שרק לפני כמה ימים חגג יומולדת 50, הוא הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בלשכת יו"ר ההסתדרות ונחשב לאחד הפעילים הבולטים בארץ שפועלים להכנסתם לעולם העבודה, להגברת המודעות ולייצוגם באופן הולם.
הסיבה לפגישתנו היא הבליינד דיי, יום ההזדהות עם עיוורים ולקויי ראייה, המצוין היום בישראל. "הבליינד דיי בעצם אומר 'תעצמו את העיניים ותראו'", מספר שמחי "כאדם עם עיוורון זה יום חשוב עבורי כי הוא עוזר לשים אותנו בתודעה הציבורית ולשנות תפיסות עולם. בחירת התאריך (ה-6/6) מסמלת שאמנם אנחנו לא רואים 6/6, אך אנחנו אנשים רגילים ככל האנשים".
"אני שמח שזכיתי להיות שותף, עם עוד הרבה אנשים נפלאים, ביוזמה החשובה הזו", מספר גיא שכיהן בעבר כמנכ"ל המרכז לעיוור. "זה יום מדהים כי הוא יצר שינוי אדיר בתפיסת העולם, גם בתוך הקהילה וגם מחוצה לה, בנושא היחס לאדם עם עיוורון".
גיא שמחי, הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות
שמחי שהתעוור בעקבות סיבוכים של מחלת הסוכרת, היה מחצית מחייו אדם רואה. "בתחילת הדרך זה היה מאוד מאוד קשה לחיות ללא היכולת לראות, אבל עם השנים למרות הקושי והתמודדות, אני לא מדמיין את עצמי חוזר להיות אדם רואה".
"עם השנים, למדתי שדווקא כאדם עם עיוורון אני מצליח לראות דברים בעולם שהרואים לא יכולים לראות. הגבלות הראייה קשורות לכך שהיא יצרנית התיוג מספר אחת. כאשר הראייה אינה קיימת, אתה מגיע עם לוח חלק. פרויד אמר שאנו יכולים להגיע להבנה מקסימלית של המטופלים שלנו רק אם אנו מגיעים כמטפלים ללא שיפוט".
"כאשר אינך רואה, יכולת השיפוט שלך היא מינימלית עד לא קיימת. כל עניין השיוך הרבה פחות מובנה בתודעה שלך לגבי מי ומה עומד מולך. אתה יותר סקרן, אתה יותר חוקר, אתה פחות בוחן את האדם מולך אך ורק על פי נתונים חיצוניים. בנושא של זוגיות לדוגמא, האדם הרואה מחליט ברוב המקרים, לפחות בהתחלה, על פי מה שהעין רואה, על פי מודל היופי הנהוג. לי כאדם שאינו רואה אין את היכולת להחליט על פי מראה. זה מחייב אותי לשיח, להקשבה, ומנטרל אותי לגמרי מהמראה. כך אני לומד להבין מי האדם העומד מולי".
"הרמב"ם אמר שאם אתה רוצה להגיע לרמה רוחנית גבוהה אתה צריך לסגור את כל החושים שלך. לי נוצר בעצם כלי חדש שנקרא עיוורון. כעובד סוציאלי בחנתי עם עצמי לא פעם האם האמירה שהראייה בעצם מעוורת אינה בעצם הגנה שלי עם עצמי או שהיא אמיתית. ככל שעובר הזמן אני מבין שאין זו הגנה אלא תפיסה טהורה".
אבל הדבר המרכזי עדיין תלוי בך. אם אתה לוקח את הכלי הזה ומשתמש בו נכון אז אתה מגביר את פוטנציאל היכולת שלך לחיות את החיים בצורה יותר מדויקת.
כיצד השתפרה לאורך השנים יכולת העסקת העיוורים בישראל ובעולם?
"הרעיון הוא לא למדוד את זה רק במספרים כי שינוי אמיתי הוא קודם כל שינוי של תפיסה. איך אנשים תופסים אדם עם עיוורון?"
"היום אפשר למצוא מגוון של אנשים עיוורים במקצועות נחשקים ויוקרתיים שפעם לא היו מנת חלקנו. וזאת בשל כמה סיבות: האחת, התפיסות מתחילות להשתנות. פעם עיוור נחשב כמת, כאדם חסר יכולת. היו מכניסים עיוורים למפעלים מוגנים ונותנים להם להכניס ברגים לשקיות במשך כל היום".
"לאט לאט התפיסה הזאת השתנתה בקרב קובעי המדיניות ובקרב נותני השירותים, והתחילו לפתח תוכניות והכשרות לטובת האוכלוסייה הזו. היום ניתן למצוא עיוורים במקצועות מפתח באקדמיה ובשוק החופשי. העובדה שהיום לפגוש אדם עם עיוורון בסביבת העבודה שלך אינה אירוע חריג - היא ההישג והיא השינוי התפיסתי שלו ייחלנו".
"היכולת הטכנולוגית כבר קיימת, הטלפון שלי כיום מאפשר לי להשתמש בכל האפליקציות שאדם רואה משתמש. פעם נזקקתי לברייל והייתי הרבה יותר מוגבל. כאמור, העולם משתנה ותפיסות העולם מתעדכנות והופכות את חייו של העיוור ליותר מונגשים. ועדיין, יש עוד הרבה עבודה לעשות".
מה היתרונות של אדם עם עיוורון על אדם שאינו עיוור במערכת התעסוקתית?
"אנו, העיוורים, יודעים להביא את החלקים שהרבה אנשים לא יודעים לראות כי כמו שציינתי מקודם, לפעמים ראייה ממסכת. למשל, מי שמשתמש פחות בעיניים שלו יודע לעבוד מקרוב עם אנשים אחרים. זאת מאחר שלפעמים השיפוטיות של אדם רואה עלולה למנוע ממנו להתקרב לאנשים אחרים".
ומה הם הקשיים?
"עדיין יש חסמים. אתה צריך להיות חזק כדי להיות חלק. אתה צריך לדחוף, להשקיע, ליזום ולהיות חברותי כדי להיות נוכח כשווה בין שווים. אם אתה לא תיזום, אתה עלול להישאר בצד.
אתה כמובן צריך לקבל גם התאמות מבחינת מה שהעיוורון מייצר, לדוגמא ליווי, הקראות וכיוצא בזה. כל אלה עלולים להעמיד חסמים בעולם התעסוקה".
כיצד הסביבה יכולה לסייע לאדם עם עיוורון במקום עבודתו (כעמיתים לעבודה וכמעסיקים)?
"מעסיק צריך להעסיק אדם כי הוא מוכשר למשרה שהוא ביקש. אנחנו לא מבקשים חלילה שייקחו אותנו לעבודה בשל העיוורון, אלא בשל ההתאמה לתפקיד. אם יש שני אנשים, אחד עם עיוורון ואחד לא, עם אותם כישורים, המעסיק מחויב בהעדפה מתקנת".
"ברמה היותר בסיסית זה לבוא פתוח לתת לאנשים את ההזדמנות להגיש מועמדות ולבחון אותם כפי שצריך. לא לבוא עם עיניים פתוחות אך להיות ממוסך, אלא "לעצום את העיניים ולראות".
העובדה שאני הולך עם מקל או עם כלב נחייה לא אמורה להגביל אותי מלעשות את התפקיד אליו הצעתי את עצמי. תבדוק אותי, תבין מי אני, תלמד לעומק את היכולות שלי, את האישיות שלי, ולפי זה תקבל החלטה. בסופו של דבר, יש לנו את כל הכוחות הנדרשים כדי לבצע המון משרות".
גיא שמחי, הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות
מה עוד ניתן לשפר לטובת קידום העסקת עיוורים ואיכות חייהם?
"באופן כללי בכל הקשור לתעסוקת אנשים עם מוגבלות, אנחנו צריכים להמשיך להגביר את המודעות. חייבים שתשתיות המדינה ימשיכו להשתפר כפי שהן משתפרות כל הזמן, וצריך שתהיה עבודה משותפת באיתור אנשים בעלי פוטנציאל להיכנס לשוק העבודה. במקביל, דלתות המעסיקים חייבות להמשיך להיפתח לאותה אוכלוסייה. זה קורה, אבל יש לחזק את התהליך ולהגבירו".
"בנוסף, יש לדאוג שיהיו אנשי מקצוע שילוו את אותם אנשים אל מקומות העבודה תוך כדי ההכשרות שלהם כדי לייצר להם את כל ההתאמות הנדרשות. לנו כארגון העובדים הגדול במדינה, יש את היכולת לייצר עבודה מופלאה בתוך הארגון ובשיתוף מלא עם ועדי העובדים, האיגודים והמחוזות, כדי לייצר הסברה על החשיבות, הנחיצות ולהכיל את התהליכים בהכנסת אדם עם מוגבלות למעגל העבודה".
מה הרואים מתקשים להבין על ההתנהלות היומיומית של העיוורים?
"אחת הטעויות הנפוצות בגישה של חלק מהרואים היא להרגיש רחמים כלפי העיוורים. הם רואים את הקושי ואת המורכבות, אך לא מצליחים לעכל את העובדה שהאדם פשוט לא רואה.
יכול מאוד להיות שאותם אנשים גם רוצים לדעת יותר על ההתנהלות היומיומית של העיוורים אבל לעתים הם פשוט מתביישים לשאול. בנקודה כזו, חשוב להזכיר שאנחנו בני אדם בדיוק כמו כולם, מלבד ההבדל היחיד שאנחנו עם עיוורון ואחרים לא.
אנחנו יודעים להיות הורים/אחים/בנים/עובדים, עם חלומות ופנטזיות, עם יכולות וחוסר יכולות, ואת זה יש לזכור תמיד מכיוון שבסופו של דבר אלו הדברים אשר יוצרים את החסמים".
איך ההסתדרות עוזרת לשנות את המצב ביחס לאנשים עם מוגבלות בתעסוקה?
"בשנת 2014, ההסתדרות חתמה על הסכם קיבוצי שיצר שינוי מהותי בתודעה בקרב עובדים ומעסיקים. ההסכם קבע שבמקום עבודה שיש בו 100 עובדים ומעלה, יש לדאוג לייצוג של 3% לפחות של עובדים עם מוגבלות. במגזר הציבורי הובלנו לחקיקה ש-5% מהעובדים יהיו אנשים בעלי מוגבלות (בכל גוף מעל מאה עובדים), זה מעשה ידיה של ההסתדרות".
"אני רוצה להדגיש משהו מאוד חשוב: כל תהליכי שינוי קשורים ברוח הערכית הנושבת מראש הפירמידה אל עבר הנושא הזה. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד פרש את כנפיו על הנושא הזה, באמונה רבה ובגבורה גדולה. כל ביטוי המעניק כוח ומשמעות כלפי האוכלוסיות המוחלשות מחזק ומחסן אותנו כחברה. ללא הרוח הגבית הזאת, לא משנה כמה הסכמים קיבוציים ייחתמו וכמה עובדים יתאגדו, הנושאים האלה בקלות עלולים ללכת לאיבוד.
"אותה רוח גבית של יו"ר ההסתדרות באה לידי ביטוי גם בתשומת הלב שלו לנושא. הוא בודק שהדברים אכן קורים ומבקש ועומד על כך שניישם את ההסכמים עליהם חתמנו באמצעות הכלים שהארגון יודע להעניק. לא מזמן ההסתדרות מינתה 30 רפרנטים כדי שבכל מרחב יהיה אדם האחראי על קידום נושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות".
"אז כשהוא עומד ומדבר על זה ופועל למען זה, זה יורד למטה לכל הארגון ולציבור העובדים בישראל, וזה צונאמי שאם משתמשים בו נכון, יש בו כוח כדי לחולל שינוי אמיתי בחברה הישראלית. הכוח הזה מביא לעזרתנו את הממשלה, המעסיקים, העובדים ושאר הכוחות במשק".
האם היו קשיים חדשים שנתקלתם בהם בשנה וחצי האחרונות (משבר הקורונה והמצב הבטחוני)?
"ראשית, חשוב להבין שהקהילות הפגיעות ביותר בזמנים כאלה אלו האוכלוסיות המוחלשות ואכן השנה האחרונה יצרה סוג של רגרסיה אבל גם הביאה עמה הזדמנויות. אנו המשכנו לקדם את התודעה לנושא, וממשיכים כל העת בעבודה אל מול המעסיקים.
פיתחנו מודלים עירוניים המקדמים את זה. בעיר אילת לדוגמא, יצרנו מודל אסטרטגי לתעסוקת אנשים עם מוגבלות יחד עם ראש העיר מאיר יצחק הלוי. בזמן הקורונה אף אחד לא הגיע לאילת ורמת התעסוקה ירדה בעשרות אחוזים, ועכשיו היא שוב שוקקת חיים. יש כל מיני תוצרים ולמידות שנלמדו בזמן זה, הצלחנו ללמוד ולפתח דברים ועכשיו אנו מצפים לתנופה שהעיר תחווה וגם אנשים עם מוגבלות יקבלו מענה טוב וממוקד ויוכלו להיכנס לשוק העבודה. את הפיילוט שביצענו באילת אנו מיישמים כעת בראשון לציון. סיימנו עבודת מחקר ראשונית וכעת העיר והעומד בראשה, רז קינסטליך, עוזרים לקדם את הנושא באופן אחראי.
יש עוד מסר שחשוב לך להעביר לכלל הציבור?
"חוסנה של חברה נקבע על ידי היכולת שלה להכיל את כולם, גם את האנשים המוחלשים בקרבה. רק כאשר נדע לאמץ את כולם נהפוך לעוצמתיים ומחוסנים. אם נשליך את זה לעניין אנשים עם מוגבלות - ככל שנדע יותר, ככל שנעז יותר, ככל שניתן לאנשים עם מוגבלות יותר מקום בחברה, כך נתעצם ונתחזק. אני משוכנע שבהובלת יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד אנו בדרך הנכונה וההשפעה הישירה שלנו על כניסת אנשים עם מוגבלות בכלל ועיוורים בפרט למקומות העבודה תכניס אותם גם אל מרכז החיים והחברה הישראלית".
