בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור שהגישה ההסתדרות וקבע: איוש משרה בינתחומית בשירות המדינה, המופנית הן לדירוג הרופאים והן לדירוגים נוספים במערכת הבריאות, ייעשה באמצעות מכרז פנימי כמכרז ראשון.
פסק הדין התקבל בעקבות ערעור שהגישה ההסתדרות (והמדינה) בעקבות פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שקיבל את טענת ההסתדרות הרפואית וקבע כי יש לקיים מכרז פומבי כמכרז ראשון לאיוש משרה בינתחומית בשירות המדינה המופנית לכמה דירוגים. מדובר במשרות שונות במערכת הבריאות המופנות לאיוש הן על ידי רופאים והן על ידי דירוגים שונים, ביניהם דירוג האחיות, מיקרוביולוגים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, רנטגנאים ופרא-רפואיים.
בהתאם לכללים ולחקיקה הרלוונטית, הכלל הוא שהעובדים מגויסים למשרה בשירות המדינה באמצעות מכרזים פנימיים כשלב ראשון, וככל שלא נמצא מועמד מתאים במכרז הפנימי, יתקיים הליך של מכרז פומבי. מלבד השוני הברור בין סוגי המכרזים הללו בכל הנוגע לסוג המועמדים הרשאים להגיש מועמדותם, ישנו שוני גם בהרכב ועדת הבוחנים. במכרזים פנימיים שמטבעם כוללים קידום וניוד של עובדים שהם כבר עובדי מדינה, נציג ההסתדרות המייצגת את עובדי המדינה חבר בוועדת הבוחנים. במכרזים פומביים, הפתוחים לכלל אזרחי המדינה, אין ייצוג לארגון העובדים בוועדה.
חריג לכללים אלו הוא הליך איוש המשרות בדירוג הרופאים, במסגרתו מתקיים מכרז פומבי כמכרז ראשון ויחיד. ועדת הבוחנים במכרז למשרה שכזו תכלול רופא (מתוך רשימת רופאים מוסכמת), נציג המשרד שהינו רופא או מנכ"ל המשרד וחבר נציג ארגון הרופאים עובדי המדינה.
השאלה שעמדה בפני בית הדין האזורי לעבודה הייתה באיזה כלל יש לנהוג כאשר מדובר במשרה בינתחומית המופנית לכמה דירוגים וביניהם גם דירוג הרופאים: האם יתקיים מכרז פנימי בשלב ראשון כפי שסברה ההסתדרות, או שמא יתקיים מכרז פומבי כמכרז ראשון ויחיד כפי שסברה ההסתדרות הרפואית. בית הדין האזורי קיבל כאמור את עמדת ההסתדרות הרפואית וקבע כי יתקיים מכרז פומבי בכל משרה המופנית גם לדירוג הרופאים, בין אם מדובר במשרה המופנית רק לדירוג הרופאים ובין אם מדובר במשרה המופנית גם לדירוג הרופאים וגם לדירוגים נוספים בשירות המדינה.
במסגרת הערעור על פסק הדין טענה ההסתדרות כי המכרז הפנימי הוא כלי חשוב הנועד להבטיח את זכותם של העובדים להתקדם בעבודתם ולזכות בביטחון תעסוקתי, וכי מדובר בנוהג המתקיים מזה עשרות שנים לגבי עובדי המדינה שאינם בדירוג הרופאים, והוא חלק מתנאי העבודה שלהם. ההסתדרות הוסיפה כי משרה המופנית גם לדירוג רופאים אינה משרה לרופאים בלבד. היא אינה מצריכה בהכרח הכשרה רפואית ויכולים להתמנות אליה עובדים בדירוגים שאינם דירוג הרופאים, ומשכך זכויותיהם של עובדים המדורגים בדירוגים שאינם דירוג הרופאים לא יכולות להתבטל מפני זכויות העובדים בדירוג הרופאים, כפי שנקבע למעשה בפסק הדין של בית הדין האזורי. לעמדה זו הייתה שותפה גם המדינה שהייתה צד לערעור והגישה ערעור גם מטעמה.
עוד עמדה ההסתדרות על טעויות שנפלו בפסק הדין וטענה כי בית הדין האזורי נתן עדיפות לזכויותיהם של העובדים המדורגים בדירוג הרופאים, על פני 34 אלף העובדים המדורגים בדירוגי הבריאות השונים שאינם דירוג הרופאים, כי מדובר בהעדפה של קבוצת עובדים קטנה בהרבה מן הקבוצה השנייה וכי בפרשנותו לא נתן בית הדין האזורי משקל ראוי להתנהגות הצדדים משך השנים.
בפסק דינו מיום 23.9.2020, קיבל בית הדין הארצי לעבודה ברוב דעות את עמדות ההסתדרות והמדינה. הרכב השופטים, בראשות סגן הנשיאה כב' השופט אילן איטח, קבע בין היתר כי בפרשנות שנתן בית הדין האזורי לסעיפי תקנון שירות המדינה הרלוונטיים, "נלקחו בחשבון אך ורק האינטרסים של המערערים והרופאים המיוצגים על ידם, ולא ניתן כל ביטוי לאינטרסים של עובדי המדינה בדירוגים שאינם דירוג הרופאים, המבקשים להתקדם בעבודתם באמצעות מכרזים פנימיים, במשרות בינתחומיות הכוללות את הדירוג שלהם, לצד דירוג הרופאים".
בית הדין הארצי התייחס גם לטענת ההסתדרות הרפואית לפיה עדיפות המכרז הפומבי כמכרז ראשון נועדה להבטיח את בחירת המועמד הטוב ביותר ומעבר חופשי של רופאים בין המעסיקים השונים, וקבע כי "התכליות של בחירת המועמד הטוב ביותר ושל מוביליות רלוונטיות לכל הדירוגים ואינן ייחודיות לדירוג הרופאים בלבד".
ההסתדרות מברכת על פסק הדין ועל עמידתו האיתנה של בית הדין הארצי הן על זכותם של העובדים בשירות המדינה להתקדם במקום העבודה באמצעות מכרז פנימי והן על הזכות לשוויון מלא ואמיתי בין המועמדים השונים ממערכת הבריאות למשרה. פסיקתו של בית הדין הארצי מבטיחה את בחירת המועמד הטוב ביותר למשרה תוך מתן יחס והזדמנות שווה לעובדים באשר הם בין אם מדובר באח, ברנטגנאית, בעובד מקצועות הפרא-רפואה או ברופאה.
את ההסתדרות יצגו בהליך סגנית ראש הלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי עו"ד מאיה צחור-אבירם ועו"ד סיון רדיאן.
