החוק קובע הוראות מיוחדות בנוגע לתווי קניה, להלן עיקריהן:
כאשר צרכן מקבל עודף מתשלום בתו קנייה, העוסק רשאי לתת לו שובר זיכוי ולא מזומן רק אם מדובר בשובר שיכובד בכל סניפי הרשת שנותנת את הזיכוי, שהם בעלי אותו שם מסחרי.
אם הוחזר מוצר שנקנה באמצעות תו קנייה, העוסק רשאי לתת שובר זיכוי במקום להחזיר כסף מזומן, בתנאי שלא תהיה מגבלה כלשהי על השימוש בשובר הזיכוי (אלא אם כן מדובר במגבלה שהייתה כבר על השימוש בתו עצמו).
לעיתים העוסק מסכים לבטל הסכם לרכישת טובין או שירותים גם במקרה שבו לא מתקיימים התנאים המזכים את הצרכן בהחזר כספי. במקרים רבים כאלה העוסק נותן לצרכן שובר זיכוי. החוק קובע כי על שובר זיכוי או שובר מתנה להיות מודפס או כתוב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו; הסכום הנקוב בשובר יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העסקה; השובר יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו; מימוש השובר לא יותנה בהצגת חשבונית; לא יהיה תוקף לתנאים המגבילים את האפשרות לממש את השובר, לרבות לגבי מימוש במכירה מיוחדת. החוק מאפשר התקנת תקנות שיאפשרו הגבלות בשובר, אולם תקנות כאלה טרם הותקנו נכון למועד עריכת מדריך זה.
המידע המובא במדריך זה הוא מידע כללי בלבד, הוא אינו תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא ייעוץ מתאים.
המידע במדריך מעודכן בהתאם להוראות החוק והתקנות עד לחודש יוני 2023.
הנוסח המחייב הוא נוסח החוק והתקנות.