"2015 הייתה שנת מאבק משמעותית על פניה החברתיות של מדינת ישראל", כך אמר היום (ג') יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, במהלך ישיבה מיוחדת של הנהגת הארגון שהוקדשה לסיכום שנת 2015. "על אף האתגרים הרבים, ההסתדרות הצליחה להציב את המאבק בפערים החברתיים לראש סדר היום הלאומי. העבודה המאורגנת הפכה להיות רשת הביטחון עבור כל הישראלים שאכפת להם ממה שקורה כאן".
שנת 2015 המשיכה את תנופת ההתאגדות המרשימה שנרשמה בשנה קודמת ומספר המתאגדים בהסתדרות עמד גם השנה על למעלה מ-40 אלף עובדים. בשנתיים האחרונות (2014-2015) התאגדו בהסתדרות כ-85 אלף עובדים - מספר הכפול מסך המתאגדים בין השנים 2012-2013.
המתאגדים החדשים מגיעים ממגוון רחב של תחומים מקצועיים: החל בתחומי המסחר והקמעונאות, וכלה במקומות עבודה שעד לאחרונה לא היו חלק מעולם העבודה המאורגנת כגון חברות טכנולוגיות והיי-טק. 2015 הייתה גם השנה שבה נרשמה התאגדות ראשונה בענף ראיית החשבון בארץ. ההסתדרות הפכה להיות הארגון היציג בקרב 1,800 עובדיEY ארנסט אנד יאנג, פירמת רואי החשבון הגדולה בישראל.
בין הגופים שעובדיהם התאגדו השנה בהסתדרות: דיוטי-פרי ג'יימס ריצ'רדסון, רשת קפה עלית מקבוצת שטראוס, נגב קרמיקה, רשת תחנות הדלק "טן", מטרודן, בזק און-ליין, אמדוקס, NCR ישראל (ריטליקס(, חברת הביטוח דקלה, ענקית המדיה הישראלית RRMedia, לוגיה-דיגיטל טורביין, כרמית תעשיות ממתקים, רשת ד"ר גב, האחים והאחיות בביה"ח לניאדו, עובדי מרכז ההפצה של לוריאל ישראל, עובדי ההתאחדות לכדורגל וגופים רבים נוספים.
כל ההתאגדויות קרמו עור וגידים וקיבלו ליווי מקצועי מטעם אגף המרחבים בהסתדרות ובאמצעות צוות האגף להתאגדות עובדים.
במהלך 2015 התקבלו בחדר המצב של ההסתדרות כ-100 אלף פניות מעובדים, גמלאים ומעסיקים. חדר המצב בהסתדרות בראשות ג'יהאד עקל, נותן מענה לפונים בתחומי דיני עבודה, יחסי עבודה, איגוד מקצועי, התארגנות עובדים, סכסוכי עבודה ועוד. נזכיר כי מדובר במספר פניות דומה לזה שהתקבל בשנת 2014. בשנת 2013 התקבלו 74 אלף פניות, ואילו ב-2012 התקבלו 65 אלף פניות.
למעלה ממחצית מהפניות לקו החם של ההסתדרות בשנת 2015 היו בקשות לקבלת מידע בנוגע לזכויות עובדים ותנאים סוציאליים, כגון: דמי נסיעה, חופשה, הבראה, הסכמים קיבוציים וכד'. כ-15% מהפניות היו בקשות סיוע במקרי פיטורין, 5% מהפניות היו תלונות על הלנת שכר ואי קבלת תלושי שכר, 5% מהעובדים שפנו לקו החם ב-2015 הלינו על דפוסי העסקה פוגענית והרעה בתנאי עבודתם ו-2.5% מהפניות היו בנושא תאונות עבודה. ב-2015, בדומה לשנה קודמת, 3% מהתלונות שדווחו לחדר המצב עסקו בזכויות נשים בעבודה. מרבית הפונות הן נשים המועסקות במגזר הפרטי, הסובלות מניצול במקום העבודה ומהפרה שיטתית של זכויותיהן על ידי המעסיק. כ-12% מסך הפניות שהתקבלו השנה במוקד המידע של ההסתדרות עסקו בהתאגדויות חדשות.
יצויין כי מרבית הפניות לקו החם של חדר מצב, התקבלו מעובדים מוחלשים שעובדים במקומות עבודה לא מאורגנים.
בשנת 2015 ההסתדרות חתמה על הסכם קיבוצי ראשון במגזר החרדי. ההסכם נחתם בעמותת "מגן הלב", שעוסקת בחינוך מיוחד ומועסקים בה כ-600 עובדים, בהם מאות מורות וגננות מהמגזר החרדי. בהסכם נקבע כי כל תיקון בתקצוב העמותה, מצד רשויות המדינה, יופנה במלואו לשיפור זכויות העובדים.
מקומה של שנת 2015 בהיסטוריה של העבודה המאורגנת בישראל מובטח גם הודות להסכם קיבוצי ראשון בענף ההיי-טק. נזכיר כי שני ההסכמים הראשונים שנחתמו בענף הסדירו את תנאי עבודתם של עובדי קומברס ביחס לעסקה שנחתמה עם ענקית התקשורת ההודית טק-מהינדרה.
מלבד הכניסה למגזר החרדי ופריצת דרך בענף ההיי-טק, הסכמים קיבוציים נחתמו השנה לראשונה במגוון ענפים נוספים: החל בענף הרפתות ("רפת הגליל המערבי") וכלה בענף ייצור החשמל הפרטי (תחנת הכוחOPC רותם).
ב-2015 ההסתדרות חתמה על הסכם קיבוצי ראשון גם ביחידת "יהלום" של רשות המסים למלחמה בארגוני הפשיעה. ההסכם הביא לשיפור משמעותי בתנאי ההעסקה ולרמות שכר גבוהות ביחידה המתמחה בפעילות מודיעינית ומבצעית בתחום עבירות המס.
הסכם קיבוצי נוסף בעל משמעות חברתית מיוחדת, נחתם השנה באשדוד ובו הוסדרו לראשונה תנאי העסקתן של סייעות בגני הילדים. ההסכם שהוחל על כ-200 עובדות במוסדות לגיל הרך של חברת המתנ"סים בעיר, השווה את תנאי העסקתן לתנאי העובדים בעירייה והוצמד להסכמי המסגרת בשירות הציבורי.
הסכם קיבוצי ראשון נחתם גם בחברת לאומי קארד – מהלך שהשלים את מעברם של כל עובדי ענף האשראי בארץ להעסקה תחת הסכמים קיבוציים. הסכמים קיבוציים ראשונים נחתמו גם בחברות הביטוח מגדל ו- AIG ובחברת הסלולר סלקום.
עוד מקומות עבודה שבהם נחתם הסכם קיבוצי ראשון במהלך שנת 2015 הם: מפעל טק ג'ט וטורבין ג'ט המייצרים להבים לתעשיית התעופה, מפעל כרכום (חברת בת של אלביט-סאיקלון), המייצר אף הוא חלקים לחברות תעופה מהגדולות בעולם, חברת שטראוס מים שאחראית לייצור ולשיווק ברי המים של המותג תמי 4, המכללה האקדמית נתניה, ועוד.
בנוסף להסכמים קיבוציים ראשוניים, ההסתדרות הובילה בשנה החולפת שורה של הסכמים קיבוציים חדשים המשפרים את שכרם ותנאי עבודתם של עובדים במקומות בהם קיימים כבר הסכמים קודמים, ביניהם: בזק, האוניברסיטה הפתוחה, הבנק הבינלאומי ובנק פאג"י, סינמטק ת"א, רכבת ישראל, אדמה-מכתשים, חוגלה-קימברלי שיווק, קוקה-קולה, חברות התעופה: ארקיע, לופטהנזה, אל-על וטורקיש איירליינס, מפעל סנפרוסט במגדל העמק, מפעל אסם ביוקנעם, מפעל גלידות שטראוס בעכו, מחלבת טרה בנתיבות וחברות רבות אחרות.
הסכמים קיבוציים נוספים:
הסכם חדש בענף הבנייה: ההסתדרות והתאחדות בוני הארץ חתמו ב-2015על הסכם ענפי חדש בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה ועבודות ציבוריות. הסכם זה, שנכנס לתוקף בנובמבר האחרון, מהווה הישג מיוחד. ההסכם העלה את שכר המינימום של עובדי הענף ל-5,600 שקלים וחצה לראשונה את רף ה-30 שקל לשעה. ההסכם שיפר משמעותית את תנאי ההעסקה בענף ומעתה כל התנאים הסוציאליים, לרבות הקידום בדרגות, ניתנים לפי הוותק בענף, ולא לפי הוותק אצל מעסיק מסוים. הסכם זה מאפשר לשמור את רצף הזכויות ולחזק את מעמד העובדים, תוך דאגה לכבודם האנושי.
הסכם ברכבת הקלה בירושלים: הסכם קיבוצי היסטורי ופורץ דרך נחתם השנה בענף התחבורה הציבורית. ההסכם הביא לשיפור עצום בתנאי ההעסקה של עובדי הרכבת הקלה בירושלים ששכרם יעמוד על עד 44 שקל לשעה. ההסכם העניק לעובדים העלאת שכר של כ-22% בתוך שנתיים ומעבר מהעסקה על בסיס שעתי להעסקה במתכונת של שכר חודשי.
1. העלאת שכר המינימום והגדלת בסיס התקציב למען אוכלוסיית הנכים:
1.1 שכר המינימום עולה באלף שקל:בינואר 2015 הממשלה אישרה את העלאת שכר המינימום מ-4,300 ל-5,000 שקל והעניקה בכך תוקף סופי להסכמות שהשיגה ההסתדרות מול המעסיקים במהלך שנת 2014. בסוףחודש מרץ 2015, יומיים בלבד לפני יישום הפעימה הראשונה של ההסכם, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע כי ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים, בראשות שרגא ברוש, הגיעו להסכמות פורצות דרך שיאפשרו להעלות את שכר המינימום בפעימה נוספת עד לסכום של 5,300 שקל (אלף שקל מעל לשכר המינימום במועד חתימת ההסכם). במקביל לבשורה זו ששינתה את חייהן של 700 אלף משפחות, הצדדים סיכמו על תכנית משותפת להעלאת פריון העבודה, במסגרתה ייבנה מנגנון מיוחד לתגמול העובדים ועדכון שיטת שכר המינימום. מהלך זה, הביא הלכה למעשה, לצמצום הפערים החברתיים ולהפחתת חוסר השוויון בישראל.
1.2 בשורה לציבור הנכים: הודות להתערבותם של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וחה"כ חיים כץ, התווספו לבסיס התקציב 100 מיליון שקלים נוספים לטובת פיצוי מקבלי השר"מ. הקצאה זו נועדה לאפשר לאוכלוסיית הנכים להתמודד עם עליית ההוצאה הכרוכה בהעסקת עובדי סיעודי, בעקבות עדכון שכר המינימום. במסגרת הצוות המשותף שהוקם לעניין זה, הושגו הסכמות באשר להעלאת הקצבה למקבלי השר"מ ולילדים בדרגת הנכות הגבוהה ביותר תוך דגש על העלאה משמעותית, לקבוצות הקשות ביותר.
2.מאבק ההסתדרות למען עובדי הקבלן:
לאחר מאבק אינטנסיבי שהוביל יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן במהלך שנת 2015, ההסתדרות הגיעה להסכמות מול משרד האוצר שיאפשרו קליטה להעסקה ישירה של 15 אלף עובדי קבלן במגזר הציבורי. בין העובדים שנכללו בהסכם: עובדי קרנות מחקרים במקצועות הפרא-רפואיים, אחיות בתי ספר, עובדי ניקיון בבתי החולים הממשלתיים, סייעות מתוקצבות, עובדים סוציאליים ברשויות מקומיות ועובדים סוציאליים המועסקים כיום דרך קרנות המחקר, עובדים של מוקדי הקליטה ליוצאי אתיופיה, עובדי מרכז המידע בשירות התעסוקה והמשפטנים ביחידת האפוטרופוס הכללי.
בנוסף לקליטת עובדים להעסקה ישירה, ההסכמות בין ההסתדרות לבין האוצר, כללו גם שיפור בתנאי עבודתם של 35 אלף עובדים נוספים, בהם מאבטחים, עובדים סוציאליים ועובדי הוראה.
כמו כן, בניסיון למגר תופעות העסקה פוגעניות, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הנחה את רשת הדיור המוגן משען ואת המכון הבינלאומי למנהיגות, לקלוט להעסקה ישירה את כל עובדות הניקיון שהועסקו בגופים אלו במתכונת של עובדות קבלן. ההסתדרות הובילה ב-2015 הסכם דומה לקליטת עובדות הניקיון להעסקה ישירה גם במפעל הפיס.
הפגנת ההסתדרות למען עובדי הקבלן בכיכר הבימה, ת"א
3. הגדלת מכסת ימי חופשה של העובדים:
בזכות הסכמות שהושגו בין יו"ר ההסתדרות לבין המעסיקים ומשרד הכלכלה: מכסת ימי חופשה שנתית של העובדים גדלה ביומיים.
4. הצלת הביטוחי הסיעודי:
לאחר לחץ ציבורי כבד שהפעיל יו"ר ההסתדרות בנוגע לרפורמה בביטוח הסיעודי, הושג הסכם פשרה בין ההסתדרות לבין האוצר אשר נתן פיתרון למשבר. במסגרת ההבנות בין הצדדים הוסכם על דחייה של שנה בביטול הביטוחים הקולקטיביים והוחלט כי בשנת 2016 המבוטחים בביטוח הסיעודי עדיין יוכלו לחדש את הפוליסות בתנאים הקיימים. כל מבוטח שהפוליסה שלו לא תחודש על אף האמור לעיל, יוכל להצטרף לפוליסה אחידה שתשווק על ידי קופות החולים. מבוטחים מעל גיל 60 יוכלו להצטרף לפוליסה של קופות החולים ללא חיתום רפואי ובתנאים של מבוטח רגיל. במקביל, הוחלט על הקמת צוות משותף של ההסתדרות והאוצר שידון בפתרונות חלופיים על מנת למנוע את הפגיעה העתידית בציבור המבוטחים.
5. הסכם מסגרת חדש במגזר הציבורי:
לאחר שלוש שנים ללא הסכמי מסגרת ושחיקת שכרם של קרוב למיליון עובדים, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הוביל מאבק נרחב לחתימה על הסכם חדש במגזר הציבורי. ההסכם שהושג בשיתוף עם שר האוצר משה כחלון, הוגדר על ידי הצדדים כהסכם היסטורי שנתן התייחסות תקדימית לצמצום פערים, לאוכלוסיות חלשות, להורים עובדים ולעובדים המועסקים במשרות חלקיות. תוספת השכר שהושגה לעובדי המגזר הציבורי עומדת על 7.5%, כאשר חצי מהתוספת יינתן באופן דיפרנציאלי (כתוספת שקלית) ויתרת התוספת תינתן כתוספת אחוזית, וזאת בנוסף ל-2,000 שקל שיינתנו כמענק לכלל העובדים. יודגש כי תוספת השכר תחול גם על כל עובדי השמירה והניקיון בישראל.
גם בשנת 2015 יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, המשיך להוביל יוזמות שנועדו לקדם את השילוב הראוי של אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה. כך למשל, נחתם הסכם קיבוצי ייחודי בין ההסתדרות לבין הנהלת הרכבת וועד העובדים, אשר יאפשר לרכבת ישראל לשלב עובדים על הרצף האוטיסטי בתפקידים שונים, בין היתר כבודקי קרונות.
כמו כן, יו"ר ההסתדרות ניסנקורן ויו"ר נשיאות הארגוניים העסקיים שרגא ברוש, חתמו על החלטת ועדת המעקב, אשר קובעת הוראות ביצוע יישומיות לחובת ההעסקה של אנשים עם מוגבלות על פי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה שיצא בנושא זה.
נזכיר, כי בהמשך למאבק ההסתדרות לשם הבטחת הייצוג ההולם של עובדים עם מוגבלות, לאחרונה נכנס לתוקף סעיף בצו ההרחבה, המחייב כל מעסיק שמעסיק מעל ל-100 עובדים, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, כי מניין העובדים עם מוגבלות לא יפחת מ-3%.
הגנה על מהות העבודה המאורגנת: בעקבות הישגי ההסתדרות בהגנה על זכויות עובדים בזירה המשפטית, ובפרט פס"ד פלאפון, שאסר על המעסיק להתערב בהתארגנות עובדיו, חלק מהמעסיקים נקטו בשנה החולפת בשיטות מתוחכמות על מנת לסכל התארגנויות אותנטיות. הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, בראשות עו"ד איריס ורדי, פעלה ותמשיך לפעול באופן נמרץ על מנת להגן על זכותם הבסיסית של העובדים להתאגד ולמנוע פגיעה שיטתית בלב העבודה המאורגנת. במהלך שנת 2015, בית הדין לעבודה נענה לבקשות ההסתדרות והדף ניסיונות לפגוע בזכות ההתארגנות באמצעות הקמת ועדים פנימיים בחסות ההנהלה. כך למשל נקבע במקרה של החברות: אמדוקס ומנורה בהן נקבע כי הוועד הפנימי אינו מהווה "ארגון עובדים אותנטי, ועל כן אינו יכול לשמש כארגון יציג ואינו בעל סמכות לחתום על הסכם קיבוצי.
תכנית מלגות לסטודנטים: ההסתדרות בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, חנכו תכנית מלגות ראשונה מסוגה, אשר משלבת את הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בפעילות האכיפה למען זכויות עובדים. התכנית מאפשרת לסטודנטים לקבל ידע וכלים מעשיים בעולם יחסי העבודה, על מנת להתנסות בפעולות להגנת זכויות העובדים ולקחת חלק פעיל במאבקים למען אוכלוסיות מוחלשות.
