סמנכ"לית טכנולוגיות מידע ודיגיטל בהסתדרות הילה אורן, הנחתה פאנל בנושא - השפעות הבינה המלאכותית על עולם העבודה, ואמרה: "מהפכת הבינה המלאכותית כבר כאן, והיא צפויה להשפיע כמעט על כל תחום בחיינו. מעסיקים ועובדים יידרשו להשקיע בלמידה מתמשכת ולפתח מיומנויות חדשות. אמנם יהיו מקצועות שיתייתרו, אך במקביל תתרחש צמיחה דרמטית במספר המשרות החדשות. מעסיקים שלא ייערכו לשינויים הצפויים במקומות העבודה, לא יסתגלו לטכנולוגיות החדשות ולשינויים בתפקידים, ולא ישקיעו בהכשרת עובדים, עלולים להישאר מאחור מול המתחרים ואף להפוך ללא רלוונטיים".
יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק, יקי חלוצי, אמר: "יתכן והתפתחות והטמעה של טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית היא אירוע בסדר גודל של המהפכה התעשייתית. ביחס לעולם עבודה, נפתחת האפשרות שנוכל לעבוד פחות. השאלה ממה נחיה ונתקיים".
סמנכ"לית טכנולוגיות מידע ודיגיטל בהסתדרות הילה אורן
יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק, יקי חלוצי
ראש תחום בכיר מרחבים בלשכה המשפטית לאג"מ בהסתדרות, עו"ד גלי שטיינברג הנחתה פאנל בנושא - אתגרי שילוב בתעסוקה של עובדים פגועי גוף ונפש בעקבות המלחמה, שם אמרה את הדברים הבאים: "אחד מהכלים שהוכח כשימושי ומסייע מאד הוא התגמשות מבחינת משמרות בעבודה, שעות העבודה ועבודה מהבית. לעיתים לעובד עם פוסט טראומה דרושה סביבה שקטה או הפסקות נוספות במהלך יום העבודה. מקומות שנעזרו בשירות של גורמי שיקום תעסוקתי הטיבו לשלב בחזרה לעבודה את עובדיהם לשביעות רצון העובד והמעסיק. זוהי חובה אך גם זכות לעשות כל מאמץ כדי לשלב את פגועי המלחמה בחזרה בעבודה, ולסייע בכך בהליך השיקום שלהם לטובתם האישית ולטובת החברה כולה".
הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות גיא שמחי, אמר בפאנל: "פיתחנו מודל לתעסוקת אנשים עם מוגבלות שמחבר את כלל הגורמים לעבודה אחת משותפת. המעסיקים, הממשלה והעובדים עצמם. ההסתדרות היא זו שמניעה את התהליך הזה ויוצרת את החיבורים הנכונים כדי להצליח. התשתית הזו תיתן מענה לפניות של אנשים עם מוגבלות כולל נכי צה"ל, זאת בנוסף לשמירה על זכויותיהם".
ראש תחום בכיר מרחבים בלשכה המשפטית לאג"מ בהסתדרות, עו"ד גלי שטיינברג
הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות גיא שמחי
מנהל חטיבה ארצית באיגוד עובדי התחבורה אורי מתוקי הנחה פאנל בנושא - עתיד כלכלת הפלטפורמה - מקרה בוחן. מתוקי פתח את הפאנל בסקירה ראשונית ואמר: "כלכלת הפלטפורמה (או בשמה הנוסף כלכלת החלטורה או כלכה שיתופית), היא תופעה עולמית חדשה שמתפתחת במהירות. היא מעלה שאלות רבות בעולם יחסי העבודה והמשק בכלל. קראו לה בהתחלה הכלכלה השיתופית, כלכלת החלטורה ועכשיו בעיקר כלכלת הפלטפורמה. שינויים טכנולוגיים תמיד שינו את עולם העבודה, ונראה שהיום יותר מכל דבר אחר, מערכות דיגיטליות מבוססות ניהול אלגוריתמי כובשות את העולם, אובר, דורדאש פייבר ועוד ועוד. פה בארץ הגדולה והמפורסמת היא וולט.
לפני שנים דנו בסוגיה הזאת כאן בכנס והיה נראה שהתופעה והשאלות יהיו באירופה ובארה"ב ופחות כאן.
אלא שמאז הסוגייה הגיע גם כאן לדיון משפטי בסוגיית מעמד העובדים בוולט. דיונים בכנסת, ועדה בין משרדית בהובלת משרד העבודה והשאלות הפחות תיאורטית ויותר מונחות לפתח שוק העבודה והרגולציה.
לפי הערכות כלכלת הפלטפורמה מגלגלת כ-350 מיליארד דולר בשנה. שיעור ההשתתפות בכלכלת הפלטפורמה עולה ככל שהגיל יורד, וככל שהמעמד הכלכלי נמוך יותר.
התופעה החדשה מעלה שאלות מה סטטוס העובדים דרך פלטפורמה? איך מייצרים שקיפות? איך שומרים על זכויות העובדים והצרכנים? מדובר בתופעה עולה ומתחזקת ננסה לעמוד על השאלות שהיא מעלה לשוק העבודה ולמשק.
מנהל חטיבה ארצית באיגוד עובדי התחבורה אורי מתוקי
מנהלת תחום חקיקה בלשכה המשפטית לאג"מ בהסתדרות, עו"ד ויוי ויץ, בפאנל על עתיד כלכלת הפלטפורמה – וולט כמקרה בוחן: "יש לסווג את שליחי וולט כעובדים מן המניין, בהתאם לפסיקות בתי הדין לעבודה. הרוב המכריע של עובדי וולט הם מאוכלוסיות מוחלשות, והפער בכוחות מקל על הפלטפורמות לכפות עליהם הסכמים לא הוגנים. התפתחות כלכלת הפלטפורמה מחייבת הגברת ההגנה על העובדים ושמירה על עקרונות משפט העבודה. יש להחזיר את תכלית משפט העבודה למרכז הדיון ולהשתמש בכלים שהתפתחו במסגרתו. במרבית מדינות העולם, עובדי כלכלת הפלטפורמה מסווגים כעובדים לכל דבר, ויש להסדיר זאת גם בחקיקה בישראל".
מנהלת תחום חקיקה בלשכה המשפטית לאג"מ בהסתדרות, עו"ד ויוי ויץ
ראש הלשכה המשפטית לאג"מ בהסתדרות עו"ד חנה שניצר, על חידושים ומגמות בהסכמים קיבוציים:
"על הנושאים והנותנים להיות מצוידים בכלים שיגרמו להם להבין מהי בינה מלאכותית ואיך היא עובדת.
יש לשים לב שהגורם האנושי לא ייסוג בפני האלגוריתם, ולכן יש לאתגר את התוצרים בכל העת ולנטרם.
יש לשים דגש בהסכמים קיבוציים על הכשרות עובדים, הן בהיבט של שימוש נכון ובטוח והן בהיבט של שינוי הגדרות תפקיד".
ראש הלשכה המשפטית לאג"מ בהסתדרות עו"ד חנה שניצר
ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים דיברה בפאנל איגוד מקצועי שעסק באתגרי שיקום השירותים החברתיים: "קונספציה נוספת התבררה כטעות אחרי השבעה באוקטובר והיא שהשירותים החברתיים יצליחו לתת מענה ללא משאבים כאשר הם מרוקנים מעובדים", אמרה ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. "אלפי עו"סים שנטשו את השירות הציבורי ישמחו לחזור אליו תחת תנאי עבודה נאותים, תקצוב הולם של השירותים, שכר הוגן ועומסים שמאפשרים לעבוד. לא יתכן שכספים קואליציוניים נשפכים מכל עבר ואילו במערכת הרווחה ובבריאות הנפש, האוצר רב איתנו על כל שקל. אין לנו תקומה ללא החוסן החברתי".
"יש אנשי מקצוע מצוינים בתחום העבודה הסוציאלית. צריך להשקיע כדי להחזיר אותן ואותם לשירות הציבורי הנטוש".
"נוסף על כך יש דבר אחד שאם לא יקרה אז גם כל המשאבים בעולם לא יצליחו לתקן וזה החזרת החטופים. הנושא הזה משפיע נפשית ותפקודית על חלקים עצומים בחברה. ההתמהמהות בהבאת החטופים פוגעת בלכידות החברתית ומשפיעה אף היא על נטישת המערכות".
אלכסנדרה קרושינסקי, יו"ר הסתדרות המח"ר, אמרה בפאנל שעסק באתגרי שיקום השירותים החברתיים: "אירועי ה-7 באוקטובר חידדו את הצורך ההכרחי במענים נפשיים לציבור. מעגל נפגעי הנפש גדל דרמטית וממשיך לגדול ככל שעובר הזמן. לכן היה חשוב לנו ליצור רפורמה, שאנו מקווים שתיחתם בקרוב, שתשקם את השירות הציבורי, לתת שכר ראוי לפסיכולוגים ולגייסם לשירות הציבורי בכדי להציל את בריאות הנפש של אזרחי ישראל".
שאול סקיף, יו"ר הסתדרות האחים ואחיות, דיבר גם הוא בפאנל איגוד מקצועי שעסק באתגרי שיקום השירותים החברתיים: "הפגיעה המתמשכת בפסיכיאטריה ובמערכי השיקום והגריאטריה, הביאה למערך מדולדל שיש חשש כבד שלא יעמוד במטלות הנדרשות בעקבות המלחמה. פתרון אפשרי הוא להכשיר אחיות להיות מומחיות בתחומים אלו".
מימין לשמאל: שאול סקיף, ענבל חרמוני ואלכסנדרה קרושינסקי. קרדיט: ארן דולב
מנכ"ל ההסתדרות, דודו בצלאל בפאנל על אתגרים ניהוליים בזמן משבר: "בזמן משבר, כמו זה שאנחנו חווים כבר שנה וחצי כמעט, קבלת ההחלטות צריכה להיעשות במהירות ובשיתוף פעולה עם צוותי הניהול שנבנו במיוחד לאירועים כאלה.
"יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וההסתדרות כולה פעלו במשך כל זמן המשבר גם להבטיח את שלום העובדים וגם לאפשר את המשך הפעילות הכלכלית במשק. זאת, תוך מתן חופש ליוזמות מקומיות ותמיכה כספית בהן. כמו במקרים דומים בעבר, ההסתדרות השכילה להיכנס מתחת לאלונקה, ולהיות חלק בלתי נפרד ממערך ההתנדבות האזרחי האדיר שהוקם".
מנכ"ל ההסתדרות, דודו בצלאל. קרדיט: ארן דולב.
מ"מ יו"ר ההסתדרות, רועי יעקב: "בשבעה באוקטובר שרר כאוס במשרדי הממשלה. לתוך הוואקום הזה נכנסה ההסתדרות במלוא המרץ, והיא נרתמה למען הציבור הישראלי בצורה הכי טובה שיש".
"נוצר מצב חדש שהשפיע כמובן גם על שוק העבודה. יחד עם המעסיקים נכנסו לעובי הקורה וגיבשנו כמה דברים משמעותיים, בין היתר חוק הגנה על עובדים בשעת חירום ועל משרתי ומשרתות מילואים ובני ובנות הזוג".
"ישבנו עם שר האוצר, וראינו את כל הגזרות שהוא מתכוון להשית על האזרחים והאדם העובד. בשיתוף אגף הממונה, הצלחנו לעשות משהו ששומר על המשק ועל האדם העובד. וכך את רוב הגזרות הורדנו מסדר היום".
"אחד הדברים החשוב שיקרה – זה העלאה של שכר המינימום. ובנוסף, דווקא עכשיו הצלחנו להכניס 8 סופ"שים ארוכים בשנתיים הקרובות. זה הישג משמעותי. ההסתדרות מעולם לא הייתה חזקה ומשפיעה כפי שהיא כיום. שיתוף הפעולה עם המגזר העסקי הוא מכפיל כוח משמעותי. כשיש שיתוף פעולה – זה נראה אחרת. כאשר יש איזון בין כל הצדדים, אנחנו מצליחים לדאוג הן לעובדים והן לפעילות המשק והעסקים".
מ"מ יו"ר ההסתדרות, רועי יעקב. קרדיט: ארן דולב.
