סמנכ"לית משאבי אנוש בהסתדרות, אירית פוריין-ויצמן: "ההסתדרות יצרה הסכם קיבוצי פורץ דרך, אשר הורחב על כלל המשק ובו הגנה על עובדים במילואים ובני זוגם, הרחבת זכאות להיעדרות מהעבודה לבני/בנות זוג, הרחבת הזכאות לשעת היעדרות, אישור לצבירת חופשה מעבר לקבוע בחוק. ולבסוף תרומת יום הבראה שתשמש מענקי ותגמולי מילואים".
"עצם החובה והזכות שלנו לעשות למען החברה בכלל וחברי ההסתדרות בפרט גם בעת החירום הקשה הזאת, סייעה באופן חד משמעי, לרווחה הנפשית והתפקודית של העובדים שלנו. אסור לשכוח שאנו ארגון עם 'מטרת על' של דאגה לאדם העובד באשר הוא, וקל וחומר בעיתות של משבר מלחמה ואסון.
אז מה עשינו: התנדבנו בחקלאות, התנדבנו ללוות ולפנק יחידות צבאיות שונות בשטחי כינוס ובמקומות אחרים, ביקרנו פצועים בבתי החולים וחילקנו מתנות, ליווינו משפחות מפונים בבתי מלון סייענו באספקת ציוד ועוד".
"הקורונה הכינה אותנו לעבודה מרחוק ולתקשור מיידי עם העובדים. ההסתדרות מיד העמידה את מוקד המידע והשירות שלה לרשות כל מי שרצה לברר כל דבר. בראש ובראשונה סיפקנו עשרות מקומות לינה במתקנים השונים שלנו: במכללות, בדיור מוגן, בפנימיות של נעמת ובמשען. כמו כן שיתפנו פעולה עם ויצו וכל גורם אחר שלא הייתה לו תשתית של מוקד כמו שלנו, כולל בתי מלון. העמדנו לרשות הזקוקים לכך שירות פסיכולוגי וסוציאלי, ושירות לכל חייל וחיילת מילואים ובני משפחותיהם".
יחיאל שמן, יו"ר ועד עובדי חברת "פלאפון": "ועד עובדי 'פלאפון' פיתח בזמן הלחימה תוכנית תקשורתית לשעת חירום שסייעה למדינה ואומצה ע"י כל משרדי הממשלה. בשבעה באוקטובר היינו במצב חריג – כי בנוסף לכל הזוועות, המחבלים הגיעו עם הבנה ברורה איך לפגוע גם באתרים סלולריים ולהפיל אותם על מנת לשבש את התקשורת.
"היינו צריכים להמשיך פעילות באזורי קרבות לתיקון תקלות הכרחיות, לרתום עובדים מאזורים אחרים, להקים חמ"ל לטיפול בבקשות מהשטח, לנייד מעבדות שירות לטיפול בחיילים בבסיסים, ומעל הכול – לבנות תכנית חירום של הוועד לתקשורת רציפה בשעת שגרה וחירום".
יחיאל שמן, יו"ר ועד עובדי חברת פלאפון
אופיר אלקלעי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה על חוסן השירות הציבורי בשעת חירום: "חיזוק השירות הציבורי תלוי בשני דברים - איכות ההון האנושי, והקצאת תקנים ראויים. צריך להפסיק את המדיניות המצמצמת ולהסיר את הרגולציה בתחום קליטת העובדים".
"המגזר הציבורי עשה ועושה עבודה מעולה מאז שפרצה המלחמה. אין אף מדינה בעולם שהתמודדה עם מה שהתמודדנו מהשבעה באוקטובר, ועשינו זאת בנחישות למען הציבור – לצד העבודה השוטפת. יש החלשה מכוונת של השירות הציבורי, וזה מתחיל מהפוליטיזציה וממשיך בפגיעה בדרג המקצועי הבכיר".
"חיזוק השירות הציבורי תלוי בשני דברים - איכות ההון האנושי, והקצאת תקנים ראויים. צריך להפסיק את המדיניות המצמצמת ולהסיר את הרגולציה בתחום קליטת העובדים".
יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אופיר אלקלעי
אורי פליישמן, סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי ומנכ"ל הסתדרות האחים והאחיות על חוסן השירות הציבורי בשעת חירום: "בעקבות ה-7 באוקטובר יש ציפייה לצונאמי בדרישה לשירותים בתחום בריאות הנפש - ובמצבה של המערכת הציבורית שיובשה במשך שנים, אם לא נעביר את בריאות הנפש לקדמת סדר היום, לא נעלה תקציבים ונקבע תהליכים המשמעות תהיה אסון לאומי שישנה את פני החברה ויכרסם בנו. הכתובת על הקיר הצורך בפעולה בהקצאת משאבים הכרחי, ועכשיו".
"מדיניות ממשלות ישראל בעשורים האחרונים הייתה לחסוך, לצמצם, לייבש ואפילו להרעיב את השירות הציבורי, גם באותם המישורים הנוגעים לתפקידי ליבה של המדינה, ביניהם בריאות. כבר בשגרה יש קושי בישראל לספק שירותים לאזרחי המדינה, גם בנושאים שהם חלק מהביטחון הלאומי במובן הרחב. על כן, חוסן השירות הציבורי בשעת חירום נבחן ביום שלפני המשבר. לדוגמא, במשך שנים מערכת הבריאות הורעבה בצורה בלתי נתפשת, כאשר למעשה השירות לא נותן מענה סביר למטופלים - המשמעות היא עינוי של מטופלים ומשפחות".
סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי ומנכ"ל הסתדרות האחים והאחיות, אורי פליישמן
אדם בלומברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בפאנל על יחסי עבודה קיבוציים בעת משבר: "חוסר הוודאות שיצרה המלחמה חולל כאוס מוחלט בשוק העבודה, בעיקר בגלל היעדר מנגנונים ברורים. מציאות זו הובילה לפגיעה בעובדים ובמעסיקים רבים" הסביר אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, בפאנל מיוחד שהוקדש ל"יחסי עבודה קיבוציים בעת משבר".
"מאות אלפי מפונים ועובדים שנמנע מהם להגיע למקום העבודה היו בערפל מוחלט במשך חודשים לגבי הזכויות שלהם. מעסיקים הוציאו עובדים לחל"ת למרות שלא היה לכך מנגנון בחוק. בכל פעם המנגנון אושר בדיעבד, לתקופה מוגבלת, בעיכוב של חודשים, אחרי שכבר נקבעו עובדות בשטח.
"המציאות שקיימת היום לא מספקת את רשת הביטחון הנדרשת ולא מייצרת ודאות בתקופות חירום. חייבים לשנות את זה באמצעות יצירת מנגנונים ברורים וארוכי טווח. חשוב לדאוג שמעל לרשת הביטחון יתקיים רובד נוסף שיהיה נתון לשיקול דעת ולמו"מ קיבוצי בהתאם לנסיבות", הדגיש בלומנברג. "למשק צריכה להיות מסוגלות לפעול מהר ולייצר פתרונות גמישים כדי להבטיח רשת ביטחון לעובדים ולעצמאים".
מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות, אדם בלומברג
חגית פאר, יו"ר נעמת אמרה בפאנל שעסק בהשלכות המלחמה על שוק העבודה: ״מסתמן שמשוק של נשים עובדות, אנחנו הולכים יותר לכיוון של 'נשים אובדות'. המלחמה הביאה לטלטלה בשוק התעסוקה, אך השלכותיה על נשים חמורות ועמוקות יותר, בשל פערים מגדריים קיימים שהחריפו בתקופה זו. המלחמה הדגישה שוב את הצורך בשוויון מגדרי אמיתי בשוק העבודה – הגיע הזמן לפעול לכך באופן משמעותי ומעמיק״.
יו"ר נעמת, חגית פאר
יהודה גן-אל, יו"ר ועד עובדי חברת חשמל בדיאלוג עם מנכ"ל חברת חשמל, מאיר שפיגלר, על יחסי ועד-הנהלה בעת משבר: "גם בעתות משבר, הרעיון הוא בניית יחסי אמון ושמירה עליהם אם המשולש של ועד, הנהלה, דירקטוריון אינו מאוחד, שום דבר לא זז בחברה וכולם מפסידים. את הפוליטיקה משאירים מחוץ לחדר הישיבות, כשגם כשמתווכחים מטרת העל של כולם היא טובת החברה. היכולת לעשות מאבקים ללא פגיעה בארגון דורשת הרבה, אך אם ישנם יחסי אמון, מתגברים על כל משבר", אמר גן-אל על יחסי ועד-הנהלה פנים ארגוניים בעת משבר.
על יחסי ועד-הנהלה בהתמודדות מול משברים אמר גן-אל: "האיתנות הפיננסית של החברה היא הדבר החשוב כיוון שכשהחברה חלשה, התוצר חלש. בסוף, המשברים האמיתיים הם מול הרגולטורים, שלהם יש את האני מאמין שלהם ואג'נדה אחרת. אנחנו לא נגד תחרות או מודרניזציה, אך בסוף רוצים שהתחרות תתבצע באמצעים הוגנים, ולא בכדי לרצות בעלי מאה כאלה או אחרים. אנחנו גם מוכנים ללכת למלחמה במידת הצורך, כי לפעמים זה נושאים של להיות או לחדול".
גן-אל התייחס גם לתפקוד מפעל חיוני במצב מלחמה: "המלחמה הסבירה לנו הרבה דברים שלא ידענו. כשצריך להוציא עובדים למקומות תחת אש ואי אפשר להבטיח שיחזרו הביתה בשלום, זה מורכב. פתאום מתקשרים ואומרים שיש מוצבים ללא חשמל, ואתה חייב ללכת. ארבעה עובדים נהרגו בעת עבודתם במלחמה, ובתוך מציאות כזו צריך להמשיך לתפקד. כשיש לעובד על במת הרמה 30 שניות להיכנס לממ"ד, הוא נשאר למעלה ומקווה לטוב. לעבוד יום שלם עם שכפ"ץ קרמי זה לא דבר של מה בכך. העובדים נקרעים בינם לבין עצמם, אבל הם ציונים, עובדים מתוך שליחות שחייב לתת יד למדינה וזה הערך המוסף".
יו"ר ועד עובדי חברת חשמל, יהודה גן-אל
מזל גולן, סמנכ"לית האגף לאיגוד מקצועי, אמרה בפאנל שעסק בהעסקת עובדים פלסטינים ועובדים זרים: "העובדים הזרים הם שותפים מלאים לעשייה הברוכה של ענפים מסוימים. חובתנו כחברה וכמעסיקים היא לדאוג לזכויותיהם, לתנאי העסקתם ולרווחתם, ולהעניק להם יחס הוגן ומכבד. רק כך נוכל להמשיך ולבנות יחד מדינה חזקה ומשגשגת"
"אני קוראת למעסיקים להקפיד על שמירת זכויות העובדים הזרים, כגון שכר מינימום, שעות עבודה, חופשות וימי מחלה ולזכור שהם חלק אינטגרלי משוק העבודה. בהתאם לכך, אני קוראת לממשלה להגביר את האכיפה על זכויות העובדים הזרים ולמנוע ניצול והעסקה בלתי חוקית".
"עובדים זרים מסייעים במילוי מחסור בכוח אדם בענפים מסוימים, ובכך מאפשרים את המשך פעילותם ותפקודם התקין. לדוגמה, עובדים זרים רבים עובדים בסיעוד וטיפול בקשישים, ומסייעים למשפחות רבות להתמודד עם אתגרי הטיפול ביקיריהם. בתחומים מסוימים, כמו חקלאות, עובדים זרים ממלאים תפקיד קריטי ומשמעותי. הם עוסקים בעבודות חקלאיות שונות, החל משתילה וקטיף ועד לטיפול בבעלי חיים. עבודתם מסייעת לשמור על אספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה לתושבי המדינה".
"חשוב לציין, כי תרומתם של העובדים הזרים אינה מסתכמת רק בהיבטים הכלכליים והחברתיים, אלא גם בהיבטים תרבותיים ודמוגרפיים. הם מביאים עמם לישראל תרבויות, שפות ומנהגים שונים, ותורמים לגיוון התרבותי במדינה".
סמנכ"לית האגף לאיגוד מקצועי, מזל גולן
עו"ד חילי שמיר, היועץ המשפטי להסתדרות, דיבר בפאנל שעסק בחופש הביטוי במקומות עבודה: "חופש הביטוי היא זכות יסוד של כל אזרח ואזרח, גם במקום העבודה. אסור למעסיק להגביל את חופש הביטוי של העובדים, אלא בנסיבות מיוחדות בהן מוכחת פגיעה באינטרסים הכלכליים של המעסיק".
"הזכות לחופש ביטוי של עובד ממשיכה לחול גם בזמן מלחמה. אל מול חופש הביטוי עומדת הזכות להתעלם ולא להקשיב ועל המעסיקים ומקומות העבודה לחבק זכות זו ולדעת להבליג על אמירות מכעיסות. אין הצדקה לפגוע בחופש הביטוי של העובד ברשתות החברתיות אלא במקרים חריגים בהם הרשת החברתית מזוהה עם מקום העבודה"
עו"ד חילי שמיר, היועמ"ש להסתדרות
יו"ר איגוד עובדי התחבורה ונמלי הים בהסתדרות, עו"ד אייל ידין בפאנל בנושא הכשרות מקצועיות.
"את חשיבות ההכשרה המקצועית ניתן למנות בכמה תחומים עיקריים:
שיפור כישורים והרחבת ידע: הכשרה מקצועית מאפשרת לעובדים להעמיק את הידע המקצועי שלהם ולשפר את הכישורים המקצועיים הנדרשים, לצורך ביצוע תפקידם.
הגדלת תפוקת העבודה: עובדים בעלי הכשרה מקצועית מתקדמת ובעלי כישורים מקצועיים מתקדמים, הם עובדים יעילים יותר באופן המאפשר להגדיל את התפוקות ולהקטין את כמות הטעויות.
התאמה לשינויים טכנולוגיים ותעשייתיים: בסביבה משתנה ומתפתחת כל הזמן, חשוב שהעובדים יוכלו להישאר רלוונטיים בשוק העבודה, והכשרה מקצועית מתקדמת תורמת לכך.
הגברת שביעות הרצון והמוטיבציה: השקעה בהכשרת העובדים מראה על הערכה מצד המעסיקים ורצון לפתח את העובדים, ועל ידי כך מעודדת את העובדים וגורמת להם להיות מחויבים יותר לעבודתם. שביעות רצון גבוהה מצד העובדים תורמת בתורה להגברת המוטיבציה ולנאמנות לארגון.
פיתוח קריירה והתקדמות אישית: הכשרה מקצועית תורמת לפיתוח הקריירה של העובדים ולהתקדמותם לתפקידים בכירים יותר. התפתחות אישית ומקצועית גם היא חיונית, הן לרווחת העובד והן להצלחת הארגון".
יו"ר איגוד עובדי התחבורה ונמלי הים בהסתדרות, עו"ד אייל ידין
מנהלת מחלקת אסטרטגיה ומדיניות בהסתדרות, עו"ד הילה שיינוק בפאנל בנושא העסקה שעתית.
"מרבית העובדים השעתיים הם בעלי ותק גבוה ושעות עבודה מרובות, מה שמצביע על כך שהשיטה נועדה לחסוך בעלויות ולהעביר את חוסר הוודאות לעובדים. רובם היו מעדיפים העסקה חודשית אם הייתה אפשרות לכך. העובדים השעתיים נפגעו משמעותית במלחמת 'חרבות ברזל', כשהמעסיקים צמצמו את שעותיהם מבלי להוציאם לחל"ת, מה שפגע בהכנסתם ללא רשת ביטחון מהמדינה.
ההסתדרות תומכת בחקיקה להשוואת תנאי העסקה של עובדים שעתיים עם עובדים חודשיים, כדי לצמצם את המוטיבציה הכלכלית להעסקה שעתית פיקטיבית".
מנהלת מחלקת אסטרטגיה ומדיניות בהסתדרות, עו"ד הילה שיינוק
ראש חטיבה בהסתדרות המעו"ף עידן אור, אשר הנחה את הפאנל שעסק בזכויות עצמאים ופרילנסרים אמר בדברי הפתיחה:
שינויים בצורות העסקה בשוק העבודה מתרחשים כל העת, אנו עדים למגמה של גידול בהעסקת פרילנסים בענפים שונים, במקצועות חופשיים וגם ברצון של מעסיקים להעביר תפקידים מסוימים למיקור חוץ ובפועל להעסיק עצמאיים או פרילנסים.
המצב הזה מחייב אותנו, כארגון עובדים מעסיקים והמדינה לתת את הדעת לכך, בדגש על הזכויות של העצמאיים והפרילנסים.
המצב אף התחדד מאז פרוץ המלחמה אשר השלכותיה נתנו את אותתם על כלל המשק, אך ניתן לזהות במצב הקיצון הזה את עומק הפערים בין עצמאיים, פרילנסים לעומת שכירים.
ראש חטיבה בהסתדרות המעו"ף, עידן אור
יו"ר פורום העצמאים מבית ההסתדרות, רמי בז'ה בפאנל בנושא זכויות עצמאים ופרילנסרים: "עולם העבודה מתחדש וב-2030 נהיה בישראל מיליון פרילנסרים. צריך להיערך לכך ולתת שוויון זכויות מלא גם לפרילנסרים. השנה הקרובה הולכת להכביד בצורה משמעותית על אוכלוסיית הפרילנסרים, שלצערי הפכו להיות הכספומט של המדינה".
יו"ר פורום העצמאים מבית ההסתדרות, רמי בז'ה
יו"ר הסתדרות המעו"ף עו"ד גיל בר-טל, בפאנל שיקום תעסוקתי וכלכלי ברמה המוניציפלית:"מצב החירום אליו נקלענו במלחמת 'חרבות ברזל' הציף את הצורך במתן חופש פעולה ועצמאות לרשות המקומית לנהוג בגמישות עם העסקת עובדים ולתגמל אותם בשעות נוספות. בשעה שהעובדים גילו נכונות ונרתמו לסייע ולעבוד, ידי הרשויות נשארו כבולות והן הוגבלו באופן בלתי סביר על ידי הרגולטור. מסקנות המשבר הן לאפשר לעובדים, לנציגות העובדים ולהנהלות הרשויות להתנהל ביתר עצמאות ואוטונומיה".
יו"ר הסתדרות המעו"ף, עו"ד גיל בר-טל
יו"ר אגף הסברה, דוברות ופרסום בהסתדרות יניב לוי, בהרצאה בנושא – "בין שתי שביתות: מרפורמה למלחמה".
"העלייה בשיח התקשורתי סביב ההסתדרות נעוצה לא מעט בתפקיד המשמעותי שמילא הארגון בשנתיים האחרונות", כך ציין יניב לוי, יו"ר אגף ההסברה, הדוברות והפרסום בהסתדרות.
לוי שמוביל את אסטרטגיית הארגון מזה 12 שנה, סקר בכנס אילת לנושאי עבודה, את שינויי העומק שעברה החברה הישראלית ואת האופן שהם השתקפו בתפיסה הציבורית של ההסתדרות. "את הוואקום המנהיגותי שהותירו מקבלי ההחלטות, מילאה ההסתדרות שהפכה לגורם מאזן במשק. לצד פעילות האיגוד המקצועי, ההסתדרות יזמה וניהלה מהלכים שנוגעים לכלל אזרחי ישראל; החל בהגנה על זכויות משרתי המילואים ובני זוגם, ועד הורדה מהפרק של גזירות כלכליות במסגרת המו"מ עם משרד האוצר. מנענו את הקפאת שכר המינימום ואת הפגיעה בהטבת המס לגמלאים, ביטלנו את הכוונה למסות את קרנות ההשתלמות והיינו שותפים לביטול ההקפאה המתכוננת של קצבאות הנכות והזקנה".
"המציאות החדשה הולידה מערכת ציפיות אחרת של הציבור מההסתדרות. ראינו איך אזרחים - מימין ומשמאל - כולל רבים שאינם מאוגדים, נושאים עיניהם להסתדרות ומצפים ממנה להמשיך ולמלא את תפקיד המבוגר האחראי במדינה. לא תמיד כולם מסכימים על העמדות שנוקטת ההסתדרות, אבל אף אחד לא יכול להתעלם יותר מכך שמדובר בעוצמה אמיתית. זו בדיוק הסיבה שמינפנו את העוצמה הזו כדי להפעיל לחץ להשבת החטופים, לתמוך במשפחותיהם, ולנקוט עמדה ברורה נגד תהליכים שמפלגים את החברה הישראלית".
יו"ר אגף הסברה, דוברות ופרסום בהסתדרות יניב לוי
סמנכ"לית הדרכה והשכלה ומנכ"לית מועדון "עובדים בריא" בהסתדרות מירי שטח, על עולם העבודה 2025 - לאן פנינו מועדות: "העתיד של עולם העבודה אינו רק אתגר, אלא הזדמנות – למי שיודע להסתגל, ללמוד ולצמוח. המפתח להצלחה טמון ברכישת מיומנויות חדשות: חשיבה יצירתית, שליטה בטכנולוגיה, גמישות מחשבתית ויכולת למידה מתמדת. אלה שיסתגלו לשינוי, הם אלה שלא יפחדו ללמוד מחדש".
מירי שטח, סמנכ"לית הדרכה והשכלה ומנכ"לית מועדון "עובדים בריא", ההסתדרות
