300 ימים.
7,200 שעות.
432,000 דקות.
25,920,000 שניות.
115 אחינו ואחיותינו נמקים בשבי במשך תקופה בלתי נתפסת.
300 ימים בהם איבדנו את טובי בנינו ובנותינו.
300 ימים שמשפחות שלמות מפונות מבתיהם.
300 ימים לאסון שבעה באוקטובר ולתחילת מלחמת "חרבות ברזל".
300 ימים. מספר שלא העזנו לדמיין שנגיע אליו עם תחילת המלחמה, ואסור שנעז לדמיין מספר נוסף.
כולנו צריכים לעשות כל מה שאפשר כדי שהאחים, האחיות, הבנים, הבנות, האבות, האימהות, הסבים, הסבתות והטף שלנו יחזרו הביתה. עכשיו.אין להם יותר זמן. כל יום יכול לחרוץ גורלות. כל יום יכול להיות יום של בשורה עבורם.
לאורך התקופה הזו, נמשכה המלחמה כדי להחזיר לנו את השקט והביטחון. אנו מתפללים שנשות ואנשי כוחות הביטחון ישובו הביתה בשלום. מאחלים החלמה מלאה לפצועים, זוכרים את בנינו ובנותינו שנפלו בקרב ומשתתפים בצערן של המשפחות השכולות.
בשיתוף מטה משפחות החטופים המלווה ע"י ההסתדרות מזה כעשרה חודשים, נתלו במהלך היום עשרות שלטים בכל הארץ, הקוראים לעסקה לשחרור החטופות והחטופים. השלטים נתלו בבית ההסתדרות בתל-אביב, במרחבי ובסניפי ההסתדרות מצפון ועד דרום, וכן בבית הנוער העובד והלומד וברשת "עמל".
בתפילה ובתקווה שהם ישובו אלינו במהרה.
יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "אדאג שנושא החזרת החטופות והחטופים לא ירד מסדר היום עד לשובם. נמשיך ללוות את המשפחות. נמשיך לקרוא לעסקה. ונייחל כולנו יחד שיישובו לחיק משפחתם בקרוב".
