בית הדין ביטל טפסי הצטרפות שנחתמו ללאומית עקב הנחה בדמי חבר שניתנה למצטרפים, זאת במסגרת סכסוך בין ארגוני בין הלאומית להסתדרות הכללית בנוגע לארגון העובדים היציג במועצה מקומית גבעת זאב. במסגרת ההליך נדונה הנחת דמי החבר שהציעה הלאומית לעובדי המועצה המקומית, על מנת לשכנע אותם לעבור לשורותיה אגב ביטול חברותם בהסתדרות הכללית.
לעניין זה טענה ההסתדרות הכללית כי הצעת לאומית להנחה בדמי חבר לעובדים העוברים לשורותיה, מהווה הצעה שפוגעת בתקינות מעבר עובדים מארגון עובדים אחד לארגון עובדים אחר ולכן דינה להביא לפסילת כלל טפסי ההצטרפות שנחתמו ללאומית.
בית הדין הארצי קבע כי ההנחה בדמי החבר שהועלתה בהודעת הגיוס של הלאומית כמוה כפעולה של חלוקת מתנות על ידי הלאומית, ולמעשה היא בבחינת חלוקת כסף בעין כנגד הצטרפות ללאומית.
עוד קבע בית הדין כי "בתחרות בין-ארגונית במקום עבודה מאורגן, שבו העובדים החברים בארגון הקיים כבר משלמים לו דמי חבר (ויתר העובדים שאינם חברים בארגון עובדים אחר משלמים לו דמי טיפול ארגוני), אין לאפשר לארגון עובדים מתחרה לפעול לצירוף עובדים לשורותיו תוך שהוא מציע למי שיצטרף הנחה בדמי החבר - הצעה שאינה אלא מתן כסף בעין. התנהלות שכזו פוגעת קשות בתקינות התהליך ההתארגנותי ולמעשה היא אף עלולה להיתפס כ'קניית קולות'". בהקשר זה קבע בית הדין אף כי הלכה למעשה פעולה זו של הלאומית סותרת את תקנת הציבור.
לאור האמור בית הדין סבר כי לנוכח חומרת הדברים ומהותם לא ניתן לאפשר אפילו לארגון שהציע את ההנחה (קרי, ללאומית) לנסות להוכיח כי העובדים הצטרפו מרצון לשורותיה חרף הנחת דמי החבר שניתנה שכן הפגם ברצון החופשי לדידו של בית הדין הינו כל כך חמור עד כי יש לומר שחזקת ההשפעה הבלתי הוגנת שקמה, היא בלתי ניתנת לסתירה. התוצאה במצב דברים זה תהא, פסילתם הישירה במישור הקיבוצי של טופסי ההצטרפות של העובדים שהצטרפו לארגון שהציע את ההנחה בדמי החבר, מהמועד שבו פורסמה ההנחה.
בית הדין אף הדגיש כי גם אם הפחתה בדמי החבר כדוגמת ההנחה שהוצעה על ידי לאומית היתה מעוגנת בתקנון הלאומית - הפסול אינו בעצם קביעת דמי החבר או שיעורם, כי אם בעובדה שההפחתה בדמי החבר הוצעה במסגרת תחרות בין-ארגונית במקום עבודה מאורגן בנסיבות של תחרות בין ארגונית בניסיון לשכנע עובדים באמצעות ההנחה לעבור לארגון עובדים אחר.
בית הדין הארצי קבע כי כל טפסי ההצטרפות שנחתמו ללאומית החל ממועד פרסום הנחת דמי החבר שהוצעה למצטרפים במסגרת הסכסוך הבין ארגוני - פסולים במישור הקיבוצי.
בית הדין הארצי לעבודה אף דחה את עמדת הלאומית בנוגע לשינוי המועד הקובע להכרזה על יציגות וקבע שהכרזת יציגות של ארגון מתחרה לארגון קיים, פותחת הליך שסופו להביא להכרעה ביציגות של ההכרזה הזו. ככל שארגון המכריז על יציגות נוגדת, קיבל תשובה שלילית שאינה מקבלת את חילופי היציגות מהארגון הקיים עליו להביא אותה להכרעה בפני בית הדין הארצי. ארגון שהכריז יציגות נוגדת ונדחה ולאחר מכן בחר שלא לפנות לבית הדין בתוך 10 הימים המוקנים לו – נתפס כמי שויתר על טענת היציגות הנוגדת שלו.
בית הדין הארצי הדגיש כי במקום עבודה מאורגן הכרזת יציגות היא אירוע מכונן שאמור להסתיים בהכרעה לכאן או לכאן ולהקמת תקופת יציבות ארגונית בת חצי שנה לטובת הארגון היציג, אם ימצא כזה וכל עוד חזקת היציגות לא נסתרה. בית הדין העביר ביקורת על הלאומית באומרו כי לאומית התייחסה להודעת היציגות הנוגדת שלה כאל הודעת יציגות המותנית בכך שהיא מבוססת על נתונים נוחים ללאומית. בהתאם לקביעתו של בית הדין הארצי, הכרזת יציגות נוגדת היא ארוע של "ONE SHOT" שבו על הארגון המבקש לאתגר יציגות של ארגון אחר לפעול בשימת לב ובאחריות בטרם שיצא בהכרזת יציגות נוגדת.
ההסתדרות הכללית יוצגה על ידי הלשכה המשפטית לאג"מ בראשות עו"ד חנה שניצר; עו"ד ענת גוטמן וכן עוה"ד אורנה נבון כהן, ירון סיני וגלעד ברגסון, הלשכה המשפטית בהסתדרות במרחב ירושלים.
