70 שנה לחנוכת בית הוועד הפועל
02/07/23

נשיא המדינה בן צבי ורה"מ בן גוריון נאמו, חנה רובינא קראה שיר, הפילהרמונית ניגנה ו-50 נושאי דגלים צעדו ברחבה. כך נראה טקס חנוכת בית הוועד הפועל לפני 70 שנה

בית הוועד הפועל של ההסתדרות מציין בימים אלה 70 שנה לחנוכתו. אירוע הפתיחה נערך ביום רביעי, האחד ביולי 1953. אורחים רמי מעלה התכנסו בשעה רבע לחמש אחר הצהריים, באולם הישיבות בקומה חמש. בין הנוכחים: נשיא המדינה יצחק בן צבי, שהיה ציר בוועידת היסוד של ההסתדרות, ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון, שהיה מזכיר ההסתדרות הראשון, יו"ר הכנסת יוסף שפרינצק, שרים, חברי כנסת, חברי הוועד הפועל, עיתונאים וצלמים.

הישיבה נפתחה בשלוש נקישות פטיש של דוד זכאי (שהיה המזכ"ל הזמני של ההסתדרות עם הקמתה ועד כניסת בן גוריון לתפקיד ב-1921). לאחר מכן החלו הנאומים: ראש הממשלה בן גוריון, איחל לנוכחים לשמור על אחדות פועלי ישראל; מזכ"ל ההסתדרות מרדכי נמיר, דיבר על גלגוליו השונים של הוועד הפועל משנת 1921 עת הוקם המשרד הראשון של ההסתדרות ברחוב קלישר בתל אביב; ושרת העבודה גולדה מאיר (אז עדיין מאירסון), נזכרה באירועים מהבניין הקודם שבו שכן הוועד הפועל, ברחוב אלנבי.

בסביבות השעה 21:00 עברו החגיגות לרחבה החיצונית של המתחם, כאשר ע"פ הפרסומים בעיתונות היומיות, נכחו במקום אלפי אורחים. 50 נושאי דגלים ממועצות הפועלים בכל הארץ צעדו ברחבה, וההמנון הושר. התוכנית האמנותית כללה את התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של מילטון קייטימס ואת מקהלת הפועלים ע"ש צדיקוב בניצוחו של יצחק אגבדיש. שחקנית תיאטרון "הבימה", חנה רובינא, קראה שיר של חיים גורי.  

ההסתדרות נוסדה בדצמבר 1920 ועד הקמת בית הוועד הפועל ברחוב ארלוזורוב 93 בתל אביב, משרדיה שכנו בחדרים, בדירות ובבניינים שונים בתל אביב ובירושלים. תכנון מתחם הוועד הפועל החל בשנת 1949, הבנייה החלה כשנה לאחר מכן, והשלב הראשון של הבנייה הסתיים ב-1953. בהמשך חלו מספר שינויים, למשל נוספו שתי קומות באגף המזרחי של הבניין הראשי, הוצבה חנוכייה על גג הבניין ונוסף פיר מעלית חיצוני. בימים אלה החלו עבודות שימור חזיתות הבניין, שאותן מובילה אדריכלית סיון אברג'ל ממשרד אמנון בר אור-טל גזית אדריכלים.

את המבנים במתחם הוועד הפועל תכננה קבוצת אדריכלים שכונתה "חבר אדריכלים", בראשות דב כרמי (לימים חתן פרס ישראל). שאר חברי הקבוצה היו האדריכלים: צבי מלצר, מריאן גרינהאוז, מלכיאל קוטלביץ', יצחק ישר, יצחק משה לבקוביץ', מאיר צרפתי ומארק פינטל. על תכנון מבנה זה זכה דב כרמי בפרס רוקח לאדריכלות המוענק ע"י עיריית תל אביב-יפו.

קווים פשוטים ונקיים, הדגשת הפונקציונליות והיעדר הקישוטיות

בית הוועד הפועל הוא מתחם לשימור במגבלות מחמירות בעל חשיבות אדריכלית והיסטורית רבה. "זה אחד המבנים הציבוריים בכלל ובסדר גודל לאומי בפרט, הראשונים שהוקמו לאחר קום המדינה, ובכך סימל וביסס את תחילת החיים העצמאיים בארץ", נכתב בתיק השימור של המתחם.

זהו משכנה של הנהלת ההסתדרות ומוסדותיה הראשיים. הוא כולל בניין ראשי ושלושה מבנים מקבילים לו, היוצרים צורת ר' העוטפת רחבת דשא. לפני שלוש שנים הוסרו הגדרות שהקיפו את המתחם מיום הקמתו והמדשאה שופצה והפכה לגן ההסתדרות - פינה ירוקה בלב העיר, הפתוחה לציבור הרחב. הבניין המרכזי הוא בן שמונה קומות באגף המערבי, ושבע קומות באגף המזרחי, וכן מרתף. על גג הבניין יש חדר מכונות של המעלית הראשית הצבוע באדום כסמל לצבע הפועלים.

ע"פ תיק השימור, המבנים בנויים בסגנון הבינלאומי המאוחר, בשילוב תתי-סגנון נוספים: הסגנון הברוטליסטי בו נעשה שימוש בבטון חשוף להדגשת פשטות, צניעות, אך גם עוצמה; הסגנון הסוציאליסטי בו הדגש הוא על האדרת הפועל העברי, שוויוניות וראיית האדם כחלק מהחברה ולמענה; והאדריכלות התעשייתית בה נעשה שימוש באלמנטים מתועשים עם חזרתיות רבה. כל אלה מבוטאים באופן מובהק במבנה המרכזי: קווים פשוטים ונקיים, הדגשת הפונקציונליות והיעדר הקישוטיות.

בתוך הבניין יש אלמנטים אמנותיים, כמו פסלים של בן גוריון ושל ברל כצנלסון (דמות מרכזית בהקמת מוסדות ההסתדרות, בהם המשביר המרכזי, קופת חולים הכללית, בנק הפועלים, עיתון "דבר" והוצאת "עם עובד"). בלובי יש עבודת מתכת דקורטיבית שבה נראים פועלים במלאכתם, של האמן שלום סבא. 

פתיחת גן ההסתדרות

המדשאה המקורית בחזית בית הוועד הפועל תוכננה ע"י אדריכל הגנים יצחק קוטנר. כשיו"ר ההסתדרות הנוכחי ארנון בר-דוד, נכנס לתפקידו, הוא ביקש להסיר את גדרות המתחם ולפתוח גן לשימוש הציבור הרחב.

בשנת 2020, שנת המאה להיווסדה של ההסתדרות, נפתח גן ההסתדרות - לאחר שיפוץ שערכו ההסתדרות ועיריית תל אביב-יפו. את הגן תכננה אדריכלית הנוף חוי ליבנה בשיתוף עם האדריכל האחראי צחי אסא. יש בו פינות מורשת על ההסתדרות בליווי איורים של המעצבת נופר צרפתי ופסל בן-גוריון של האמנית ורדה גבעולי.  

בטקס הפתיחה של הגן, אמר יו"ר ההסתדרות בר-דוד: "כמי שנולד בתל אביב ועבד בה כל חייו, הפתיחה של גן ההסתדרות מרגשת אותי במיוחד. לא עוד חומות וגדרות, אלא דשא פתוח להורים, לילדים ולתנועות הנוער. כולם מוזמנים לבוא בשערי הבית הזה".