שלום,
נעים להכיר, שמי רחל לביא, רנטגנאית במחלקת c.t, ואחראית מחלקת ממוגרפיה במכון מור סניף קריון קרית ביאליק, זה 21 שנים. בת 44, נשואה לתומר ואמא לשלוש בנות. מתגוררת בקרית ביאליק.
בעלת תואר ראשון ובימים אלו לומדת לתואר שני במנהל עסקים עם התמחות בניהול מערכות בריאות.
את דרכי במכון מור התחלתי בשנה השלישית ללימודיי האקדמיים ומאז צמחתי בארגון. הגעתי לתחום מתוך עניין ותחושת שליחות. התמקדתי בתחום הממוגרפיה לאור הרגישות הקיימת לנושא ובהתחשב בתדמית השלילית שיש לבדיקה זו המונעת מנשים לבצע אותה לשם גילוי מוקדם והצלת חיים.
העבודה עם אנשים בקשת הגילאים והמגזרים מרתקת וממלאת בסיפוק. ההבנה שאמפתיה, חיוך ואוזן קשבת מקלות על החשש והדאגה, מאפשרת לי להביא לידי ביטוי את עולם הערכים עליו התחנכתי - אהבת אדם באשר הוא אדם.
לפני שלוש שנים, עת התקיימו הבחירות לוועד של מכון מור, פנה אליי איתן קורץ, יו"ר הוועד, וביקש שאתמודד. בחרתי להתמודד מתוך כוונה לשמש קול עבור חבריי העובדים, ולדאוג לביטחון התעסוקתי והכלכלי של העובדים הצעירים והוותיקים.
נבחרתי לייצג את העובדים שהכירו אותי כאכפתית ובעלת דעה, נוכחת ובעלת יכולת להשפיע טוב על העובד במכלול הפרטים.
עם פרוץ הקורונה, הבנתי שחל שינוי מהותי בהיבטי התעסוקה. יחד עם הוועד, ההנהלה והסתדרות העובדים הובלנו מפנה משמעותי, והצלחנו לדאוג לחל״ת למרבית עובדי הארגון, וכן להחזירם למעגל העבודה בתום התקופה, ללא פגיעה מהותית בחוזה העסקתם.
ההשתייכות לתאגיד מקצועי משמעותה קורת גג לכלל העוסקים במלאכה חשובה זו, תוך זיהוי הצרכים ומתן מעטפת תומכת לצוותים המקצועיים בהיבטים השונים. בכך, הארגון מאפשר להנגיש טיפול מיטבי ומדויק עבור הזקוקים לו. ואנו – העובדים, מקבלים את הבטחון הדרוש לבצע את שליחותנו יום יום במסירות ובאמונה.
בחרתי לעסוק בשליחות ציבורית זו מתוך אמונה בכוח שבי, ביכולת לעשות מעבר למקומות הנוחות הפרטיים שלי בכדי לחזק את הכלל. לדעת שייחד זה כוח, ולהביט בסיפוק על ההישגים המשותפים. בראשם, ההסכם הקיבוצי הראשון של מכון מור שנחתם לאחר שלוש שנות דיונים ומשא ומתן. ההישג הזה חיזק אצלי את ההכרה ששומעים אותנו, מעריכים את עשייתנו ויציאה ממקומות הנוחות תביא אותנו תמיד למקומות של הישג וגאווה.
כיום, מכון מור כולל כ-650 עובדות ועובדים. ורובו, מורכב מנשים, אשר מכהנות בקשת תפקידי העיסוק, ובכך, מביאות לידי ביטוי את העוצמה הנשית. אני רואה בנו, הנשים, את הכוח האמיתי להניע תהליכים ולדאוג לצרכים שלנו. יש בנו את היכולות, היידע והאינטואיציה, המובילים אותנו למקומות הנכונים והמדויקים. תכונות אלו מקדמות את הארגונים והחברה בכלל, ואותנו בפרט. השאיפה שלי היא - שנשים לא יכנעו למוסכמות ותבניות. שתמיד הן ידעו שניתן לשלב בין קריירה למשפחה. ניתן להציב מטרות ויעדים ולכבוש אותן. ניתן להגשים חלומות.
יש משפט שמלווה אותי לאורך הדרך: המעזה מנצחת ויכולה!
אני משתפת את המשפט הזה עם חברותיי, בנותיי ועם הקרובות לי ביותר. ואני רוצה שתאמצו אותו גם אתן - אין ניצחון והצלחה שאתן, אנחנו, לא יכולות לכבוש.
הכוח שבי זה הבנות שלי וחברותיי לארגון. הן הופכות את מקום העבודה לבית מעצים ומצמיח, ויחד אפשר לחולל שינוי בזכות היכולות שלנו ולא בחסד.
אני קמה בבוקר ופועלת בלב שלם ויודעת שבמעשיי, הבנות שלי מביטות ולומדות שהזכות לעסוק בצרכי הכלל מרחיבה את הנפש ומשפיעה טוב ואין דבר שהוא רחוק מידי או בלתי אפשרי.
*הטור של רחל נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות - לחצו כאן
רחל לביא
