ראש השנה כבר מעבר לפינה, ומעסיקים רבים צפויים לתת לעובדים תווי קנייה (כרטיס נטען או תו דיגיטלי) כמתנת חג. לדברי מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, למעסיקים רבים נוח לתת תווים כמתנה מאחר שהם רוכשים מהמנפיקים תווים בערך נמוך מזה הנקוב עליהם וכך הם יכולים להעניק לעובדיהם תווים בסכום יותר גבוה מזה ששילמו. גם לעובדים רבים נוח לקבל תווי קנייה שניתן להשתמש בהם לקניות מגוונות, מאשר לקבל מתנת חג ספציפית שלא תמיד שימושית עבורם.
בעבר נושא תווי הקנייה לא היה מוסדר, אבל ב-2014 הוסדר "שוק התווים" על ידי תיקון של חוק הגנת הצרכן שקבע בין היתר כי תווי הקנייה יונפקו לפחות לתקופה של 5 שנים (תוך ציון מועד ההנפקה והמועד שבו פג תוקפם של התווים), וכי הסכום הנקוב בו יהיה סכום אחיד לכל בתי העסק שמכבדים אותו, בלי קשר אם מדובר במקום מוזל יותר או כזה שנחשב יקר.
התיקונים נועדו לתת תשובה לכשלים שהיו בעבר כשהתקופה לניצול התו נקבעה לשנה אחת בלבד והערך של התווים לא כובד באופן אחיד בבתי עסק שונים. בבתי עסק מוזלים למשל, כובד התו בחלק מהמקרים ב-90% מערכו ואף פחות מכך.
טיפים חשובים לצרכן
* כשאתם מקבלים את התו יש לוודא כי אכן מצוינים עליו תאריכי ההנפקה ומועד פקיעת התוקף, ותקופת הזמן ביניהם היא לפחות 5 שנים.
* מומלץ להשתמש בתווים כמה שיותר מוקדם ולא להמתין לתקופה שלקראת תום התוקף שלהם. ככל שזמן ההחזקה בתווים עולה, יש חשש סביר כי התווים יישכחו או ייעלמו בלי שהצרכן הספיק להשתמש בהם. גם במקרה של רשת שיווק (שמנפיקה תווים) שתיקלע חלילה לקשיים, צרכנים עלולים להיפגע. נזכיר את קריסת רשת קלאבמרקט ב-2005 שאחת מהשלכותיה הייתה שצרכנים שהחזיקו תווים של הרשת נאלצו להסתפק ב-50% בלבד מערכם.
* מומלץ לצלם את הכרטיס/תו (לרבות הקוד המצוין עליו) כך שאם הוא ייאבד/ייגנב תהיה אפשרות לפנות למנפיק ולבקש ממנו ככל שניתן לשחזר או להוציא כרטיס חדש ובו היתרה שנשארה לשימוש. זאת בתנאי שהכרטיס לא הגיע לצד ג' שכבר הספיק להשתמש בו בטרם הספקנו לגלות על דבר היעלמו.
* מומלץ לקרוא את כל הסייגים וההגבלות המופיעים על התו או בתקנון הנלווה על מנת שלא נופתע בעת המימוש בקופה.
המידע האמור הוא כללי ובלתי מחייב, ואין להסתמך עליו ללא ייעוץ משפטי מתאים בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו.
