היי שמי אריאלה אלון, יו"ר נעמת נגב מאוחד בשנתיים האחרונות. אני בת 52, נשואה, אם לארבעה וסבתא לארבעה נכדים.
לפני שהגעתי לנעמת עבדתי 32 שנים במוסד לביטוח לאומי, תחילה כפקידת תביעות וכמזכירה רפואית בוועדות רפואיות, ובהמשך כמנהלת מחלקה בכירה. במהלך אותן שנים למדתי לתואר ראשון בלשון עברית ובלשנות אנגלית, ותואר שני בעריכת לשון.
בנוסף, ובמקביל כיהנתי כיו"ר הוועד של ביטוח לאומי במשך כ-15 שנים. גיליתי שהזמן הוא מושג גמיש ושאפשר להספיק ב-24 שעות ביממה הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב. בכל פעם שסיימתי קורס או השתלמות התחלתי קורס נוסף על מנת להעשיר את הידע המקצועי והכללי שלי, וכדי לתת שירות מיטבי.
בשנים אלה צברתי ניסיון רב בטיפול בקהלים מסוגים שונים. היה חשוב לי תמיד להמשיך לקבל קהל כדי לא לנתק את הקשר בין "תיקים" לבני האדם, ושם הכרתי מצוקות שונות, תפיסות חברתיות מיושנות ומגבילות המשאירות נשים בבית לטיפול בילדים, או נתקלתי במקומות עבודה שהסיכוי של נשים להתקדם בהם או להרוויח שכר ראוי היה קלוש.
תמיד עודדתי את אותן נשים ללמוד ולהתפתח, ולא להישאר מאחור ולהישען על הקצבאות כי הן מסוגלות להרבה יותר ויתרה מכך - הן מגדלות דור שצופה בהן וחושב שאין דרך אחרת - ומתפקידן ללמד שדווקא יש.
גדלתי במשפחה חמה ואוהבת, בת חמישית מתוך שבעה ילדים לאבא שעבד בבית חולים משמרות כפולות כדי לפרנס את המשפחה ולאמא עקרת בית שהייתה עיקר הבית: הבישולים הטעימים והאוזן הקשבת, לצד הביקורת והעידוד. אמי תמיד עודדה אותנו לשאוף, להתקדם, ללמוד ולא לוותר גם כשקשה. לפני כשנה נפטרה אמי (אבי נפטר 24 שנים לפני כן) והותירה חלל גדול שמלא בהמון זיכרונות טובים ופניני חוכמה ללכת לאורן.
נבחרתי לנעמת כחברת מועצה לפני תשע שנים. נחשפתי לעולם של תכנים שנועדו בדיוק למה שכיוונתי נשים בכל השנים שקדמו לכך: סדנאות, הרצאות וקורסים להעצמה נשית שנערכו ביוזמת קודמתי בתפקיד יו"ר נעמת בנגב, חגית פאר, כיום יו"ר נעמת הארצית.
כשנבחרתי לפני כשנתיים לתפקיד יו"ר נעמת במרחב קיבלתי על עצמי להמשיך בעשייה ולהנגיש את נעמת לכל היישובים מסביב.
המרחב בראשותי ענק ומשתרע על שטח גיאוגרפי הכולל בין השאר את באר שבע, את דימונה, ערד, ירוחם, רהט, כסייפה ומצפה רמון ממזרח, ואת אופקים, נתיבות, מרחבים והמושבים בסביבה ממערב.
13 מעונות יום לילדים בני שלושה חודשים עד שלוש שנים נמצאים באחריותי ומוסיפים אתגרים ליום יום, הן מבחינת הצוותים והתמודדות עם הנחיות הקורונה בשנה וחצי האחרונות שכללו פתיחת וסגירת המעונות, בידודים של מחנכות ושל ילדים, והן מבחינת פניות ההורים בתקופה קשה ומאתגרת זו.
בעזרת שתי הרכזות המקסימות שלי, זהבה והילה, ערכנו לנשים במרחב ובמקומות העבודה סדנאות לתכנון כלכלי ולניהול חשבון בנק, סדנאות לבריאות כגון "ברימה" אומנות ההקשבה לגוף, סדנאות בתחום התזונה והכושר, הרצאות בנושא שפת גוף וסיורים רבים ברחבי ארצנו היפה. ערכנו הרצאות בנושא מניעת אלימות כלפי נשים ויצאנו להפגין על מנת לקדם חקיקה והקצאת תקציבים למיגור האלימות ושיקום המשפחות.
במרכז הקהילתי שלנו פועלת לשכה משפטית וניתן לקבל בה שירותים כמו ייעוץ משפטי, הסכמי טרום נישואים והסכמי גירושים, ייפויי כוח מתמשכים, צוואות, אפוטרופסות ושירותים נוספים במחירים מסובסדים.
בכוונתי להרחיב את השירות הניתן בלשכה המשפטית גם לטיפולים זוגיים בעלות נמוכה, ובנוסף להגיע למקומות העבודה ולתת שירות גם שם.
כשהייתי ילדה שיחקנו ב"גוגואים" (גלעיני המשמש) משחק שנקרא "קרוב לקיר": זרקנו את הגלעינים הכי רחוק שיכולנו ומי שהגיע הכי קרוב לקיר ניצח. כמובן שמי שלא כיוון לקיר הגיע הרבה פחות רחוק ומבחינתי היום זהו מסר לנשים: תכווני רחוק ותגיעי!
לסיום אני רוצה להודות לחגית פאר יו"ר נעמת הארצית על התמיכה והגיבוי, וליו"ריות האגפים בנעמת - סימה רוקח אוחיון, מירי לוי, איילת גלילי, מירי אורן ואורלי ביטי - על תכנים משובחים שהן מציעות למרחבים.
בהזדמנות זו אני שולחת איחולי רפואה שלמה ובריאות איתנה ליו"ר מרחב הנגב בהסתדרות מאיר בביוף ומודה לו על התמיכה ועל שיתופי הפעולה, וכן לממלא מקומו נורברט בוקובזה וליו"ר מרחב נגב מרכזי ארמונד לנקרי על הגיבוי המלא והשותפות לדרך.
שלכם ושלכן,
אריאלה
*הטור של אריאלה נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן
אריאלה אלון
