היי לכולם,
שמי מלי אפק, יו"ר ועד עובדי מכללת לוינסקי. אני בת 53, נשואה+2 (יש גם נכד), מתגוררת בתל-אביב. התחלתי לעבוד במכללת לוינסקי לחינוך ב-1999 בתפקידי מזכירות, ומאז עברתי כברת דרך ארוכה – עם רגעים טובים וגם פחות טובים.
המכללה עבורי היא מקום שאתה נשאב אליו, מקום שאתה רוצה להיות בו, לתרום מעצמך ורק לעזור. עד שנת 2010 הרגשנו כמו משפחה קטנה, עם חוויות, טיולים, מסיבות, מפגשים. היה מחמם את הלב לעבוד במקום שנותן לך הרגשה טובה.
בשנת 2011 הקמנו ועד עובדים, לאחר ישיבה במכללה שבמהלכה הבנו שעלינו לעמוד יחד מחוזקים מול ההנהלה. התחלנו את דרכנו כחברים בהסתדרות הלאומית, אבל ב-2017 אחרי שיו"ר הועד פוטר ללא ידיעת שאר חברי הוועד, החלטנו לעבור להסתדרות החדשה והעובדים שיתפו פעולה באופן מיידי.
קיימנו בחירות מסודרות לוועד עובדים חדש, בהן אני נבחרתי ומאז אני פועלת בשיתוף מלא עם חברות הוועד הדס ארזי והגזברית שרון חמישה.
כבר בתחילת הדרך הכרתי את ראובן פרי, ראש חטיבת המסחר וההשכלה הגבוהה בהסתדרות, ומיד הבנתי שיש לנו בית ששומר עלינו. ראובן היקר סלל לנו דרך חדשה, טובה יותר וחזקה הרבה יותר. הוא קיבל אותנו בזרועות פתוחות ומיד התחלנו בעשייה כשאנחנו לומדות ממנו הרבה. אנחנו מרגישות בידיים טובות ושיש לנו על מי לסמוך ומי שדואג לנו.
בשנת 2018 היינו בסכסוך עם הנהלת המכללה אחרי שלא הצלחנו להגיע להסכמות לתוספות שכר לעובדי המינהל.
קיימנו "הפגנה שקטה" שבמהלכה נתלו שלטים ברחבי המכללה, חולקו חולצות לעובדים. המחאה הצליחה ולאחר מספר ימים נקראנו לשולחן הדיונים וחתמנו על הסכם שכולל תוספות שכר. כמובן שהכל נעשה בשיתוף פעולה מלא מול ראובן פרי.
לפני כשנתיים הצטרף אלינו רונן כאליהו, מזכיר איגוד מקצועי במרחב ת"א, שמראה לנו דרכים נוספות של התמודדות יום יומית וללא חששות, ומלווה אותנו בכל זמן ובכל שעה.
בשנת 2020 התחלנו במו"מ חדש לחתימה על הסכם קיבוצי שלישי במכללה. בשנת הקורונה חלק מהעובדים יצאו לחל"ת. חלק חזרו מאז לעבודה והשאר כבר המשיכו לפנסיה מוקדמת.
לצערנו, עד היום לא הצלחנו להגיע להסכמות מול הנהלת המכללה ובימים אלה אנחנו נמצאים בתחילתו של סכסוך עבודה נוסף. אנו מקווים שביחד עם ההסתדרות נוכל לחתום על הסכם חדש, יציב יותר וטוב הרבה יותר לעובדים. אנו שואפים לכך שהנהלת המכללה תעבוד ביחד עם ועד העובדים ולא נגדו, תוך שיתוף פעולה וכבוד הדדי.
ועד העובדים נועד לשרת את ציבור העובדים בצורה נאמנה, ביושר ובכבוד ולייצגם בפני הנהלת המכללה בנושאים שונים. עבודתן המורכבת של חברות הוועד דורשת רגישות, דיסקרטיות, סובלנות, פתיחות ושימת דגש על דאגה לרווחתם של העובדים, לשיפור מעמדם ולשמירה על זכויותיהם.
המטרה שלי היא לתרום וליזום. אני מאמינה בעבודה קשה ובשמירה על זכויות העובדים תוך הענקת יחס מקצועי ואישי לכל אחד. עבורי, עובד מתוגמל הוא עובד מצטיין. כנשים יש לנו את הכוח לשנות, ונפעל לעשות את המירב למען העובדים במכללה.
שלכם ושלכן,
מלי
*הטור של מלי נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן
מלי אפק
