שלום לכולן ולכולם,
שמי רחל קעשה, בת 50, נשואה לאביהו ויש לנו 6 ילדים: 2 בנות ו-4 בנים. גדלתי בקריית ים בבית דתי, וכיום אני גרה בפרדס חנה.
אבי יליד פולין, ניצול שואה, אמא ילידת תימן. גדלתי בבית של שפע בכפולות של 10: 10 ק"ג סוכר, 10 שקיות קפה שחור, 10 קופסאות תה, שימורים בכמויות, נייר טואלט בערמות, אבקות כביסה בשפע ועוד. היה לנו מחסן מלא, רק "שלא יחסר". השכנים ידעו שאצלנו בבית יש הכל. הבית היה פתוח.
קיבלתי מהוריי חינוך של עזרה לזולת, נתינה, חסד ואהבת חינם. היה ברור לי שבסיום לימודיי בתיכון אלך להתנדב, ואכן התנדבתי שנתיים במד"א במסגרת השירות הלאומי. בגיל 20 התחתנתי. למדתי מזכירות במכללה למינהל, עבדתי במשרד עורכי דין ובמועצה הדתית ברמלה. בשנת 2006 עברנו לפרדס חנה. בשנת 2007 מצאתי מודעה בעיתון מקומי: "דרושה מזכירה ליקבי כרמל".
הגשתי מועמדות והתקבלתי לעבודה כמזכירת היקב. בהמשך קיבלתי גם את המשרד של המחלקה החקלאית והיום אני מנהלת אותה. המחלקה החקלאית היא הלב של היקב. יש מנהל מחלקה ואגרונומים.
יקבי כרמל נוסדה ב-1882 על-ידי הברון אדמונד דה רוטשילד. ההסכם הקיבוצי הראשון היה עם יקבי כרמל, שבזמנו נקרא כרמל מזרחי.
הכל מתחיל ונגמר בכרם: גידול כרם זו אמנות, מקצועיות וניהול. 7 חודשים בשנה עובדים בכרמים: זמירה, דילול, ריסוס, השקיה, דישון וכד'. פעולות מסוג זה משפיעות באופן ישיר על איכות הענבים.
באוגוסט-אוקטובר יש שלושה חודשי בציר בהם אנחנו מקבלים כ-14 אלף טון ענבים לבנים ואדומים מזנים שונים מכרמים המתפרסים על כל חלקי הארץ. בסיום תהליך יצירת היין מקבלים יינות משובחים שנוכחים כמעט בכל שולחן שבת, חתונות, מסעדות, בתי מלון, מפגש חברים והצעת נישואים.
במהלך השנה העובדים מתעסקים בייצור יין, ביקבוק, אריזות ושינוע לספקים בארץ ובחו"ל.
היינות של יקבי כרמל זוכים בתחרויות בארץ ובעולם בזכות הגידול הנכון, טכנולוגיה חדשנית ושיתוף פעולה בין הכורמים, האגרונומים והייננים.
יקבי כרמל זה הבית השני שלי. עבורי, כל בציר מסמל התחדשות, שמחה ואנרגיות טובות. בציר זו תקופה חדשה, היקב בשיא הפריחה שלו. העובדים נרתמים בתקופה לחוצה זו ועובדים מסביב לשעון. בתקופה זו מגייסים עשרות עובדים חדשים לתת מענה לכל המטלות הרבות שיש בכל המחלקות. העבודה במשמרות, עבודה פיזית, עבודה בלחץ והכל למטרה אחת – להביא את כל הענבים ליקב בזמן קצר, ברמה הגבוהה ביותר ובאיכות הכי טובה. לכל כרם יש את הזמן שלו לבציר. גידול ענבים זה כמו ליטוש יהלום.
מהמקום שלי כיו"ר הוועד מ-2017 אני רואה את המסירות הרבה והתרומה של העובדים למערכת. גם אצלם זה הבית השני. אני מרגישה את העובד, שומעת אותו. המשרד שלי פתוח לכל שאלה, עזרה, ייעוץ או מילה טובה. תפקידי להקשיב, ולתת מענה וביטחון. כאישה, אני מרגישה אמא-אחות לעובד. חשוב לי שירגיש נוח לשתף אותי בכל נושא, ללא פחד או בושה. דיסקרטיות היא הבסיס לתפקיד.
הסיבות שבגללן רציתי להיות יו"ר הוועד: הצורך לייצג את העובדים בכבוד ובהערכה, לתת להם במה. התפקיד שלי מאוד משמעותי. יש בו שליחות, אחריות ומסירות נפש. אין לי שעות או זמנים. אני נמצאת שם כאן ועכשיו, והכל בהתנדבות ומכל הלב. האמונה שלי, האמת שלי שאני דבקה בה לאורך כל הדרך מקדמת אותי לתוצאות טובות. אמונה ולא פחד.
את הכוח והתמיכה השוטפת אני מקבלת מהמשפחה היקרה שלי ומאביב שניר, מנהל חטיבה ארצית בהסתדרות עובדי המזון והפרמצבטיקה. אביב, שמלווה אותנו לאורך כל הדרך, נותן לנו ביטחון ומשענת לכל שאלה או בעיה. לאחרונה סגרנו הסכם קיבוצי ל-3 שנים. מדובר בהסכם מכבד מאוד עם הישגים טובים לטווח הארוך.
המטרה שלי היא להביא את הוועד למקום בו יש כבוד הדדי בין הנהלת היקב לחברי הוועד. שיתוף פעולה, מעורבות ושקיפות הם מתכון להצלחה ומצוינות.
הרצון שלי להתחדש, לתת ולעשות טוב לזולת לא מסתיים כאן. בנוסף לתפקידי כיו"ר ועד עובדים, אני גם "דולה" - תומכת לידה. אני מלווה נשים בהיריון, עוברת איתן מסע מדהים ומרגש עד אחרי הלידה. הזכות להיות שם ברגעים הגדולים, להיות שותפה לבורא ולהורים, לתמוך ביולדת ובבן הזוג זו שליחות אמיתית. אני מרגישה שזכיתי. כדי להתמקד בתפקידי כ"דולה" החלטתי שלא לגשת לבחירות לראשות הוועד שהתקיימו לפני שבוע, והודעתי על פרישה מתפקידי.
נשים יכולות לשנות עולמות. לכן, אם יש לך חלום תגשימי אותו עכשיו, לכי עם הרגש. תיהני מהעשייה שלך. יש בה המון סיפוק. לנו יש חוכמה יתרה. אם נדע להשתמש בה, השמיים הם הגבול!
שלכם ושלכן,
רחל
*הטור של רחל נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן
רחל קעשה
