1. איך עוברים מסלול בקרן פנסיה מקיפה חדשה?
ניתן לעבור ממסלול ביטוח אחד למשנהו וממסלול השקעות אחד לאחר באמצעות הגשת בקשה לקרן הפנסיה. הטפסים למעבר מצויים באתרי קרנות הפנסיה. עם זאת, מומלץ לבצע מעברים בין מסלולים רק לאחר קבלת ייעוץ פנסיוני מגורם מקצועי בעל רישיון, שיתאים את המסלולים, בין היתר, למצבך המשפחתי, הבריאותי והעיסוקי ולתמהיל ההשקעות המתאים לך.
2. אני בין עבודות: מה עושים בינתיים עם ההפרשות לפנסיה?
אם אתה מבוטח בקרן פנסיה מקיפה חדשה מוקנה לך באופן אוטומטי, בתקופה שבין עבודות שאינה עולה על 5 חודשים, המשך כיסוי לנכות ומוות, תוך שהתשלום לריסק זמני עבורך מנוכה אוטומטית מצבירות התגמולים שלך בקרן. אם תקופת "בין העבודות" שלך עולה על 5 חודשים, אתה יכול לבקש בכתב מקרן הפנסיה להאריך את הריסק הזמני (על חשבון התגמולים או בתשלום נפרד עצמאי) לתקופה נוספת של עד 19 חודשים (ועד 24 חודשים בסה"כ). בדרך כלל, קרן הפנסיה תפנה ביוזמתה ותבחן אם אתה מעוניין לעשות כן, לפני תום 5 חודשי אי-הפקדה לקרן.
בתקופת הקורונה נקבעו הוראות מיוחדות שהאריכו את תקופת הריסק האוטומטי מ-5 ל- 12 חודשים. הוראות אלו תקפות עד 30.6.2021.
אפשרות נוספת בתקופה "בין עבודות" היא להמשיך ולהפקיד את ההפרשות המלאות (חלק עובד וחלק מעביד) לקרן הפנסיה באופן עצמאי ובכך לשמר את הכיסויים הביטוחיים לנכות ושארים ואף להמשיך להגדיל את החסכון לזקנה.
בביטוחי מנהלים קיימים מנגנונים דומים לאלה המצויים בקרנות פנסיה חדשות, לשמירת הכיסויים הביטוחיים בתקופות שבין עבודות. עם זאת, יש שוני בין הפוליסות השונות וכל אחת צריכה להיבחן לגופה.
למי שמבוטח בקרן פנסיה ותיקה אין את האפשרות שקיימת בקרנות פנסיה חדשות ובביטוחי מנהלים, לשימור הכיסויים הביטוחיים, תוך ניכוי הכיסויים הביטוחיים מצבירות התגמולים. הוא נדרש להעביר הפקדות לקרן בתום חודשיים של אי-הפקדות כדי לשמר את הכיסויים הביטוחיים שלו לנכות ומוות, וכדי לשמור על גובה הקצבה שלו. 3 חודשים של אי-תשלום לקרן יעמידו את המבוטח ללא כיסוי ביטוחי לנכות ואף יפגעו בכיסוי הביטוחי למוות.
3. מה דמי הניהול בקרן פנסיה חדשה מקיפה והאם אפשר להתמקח?
בקרנות פנסיה חדשות מקיפות, דמי הניהול המרביים שניתן לגבות מהמבוטחים הם 6% מההפקדה השוטפת ו- 0.5% מהצבירה בחישוב שנתי.
ניתן ורצוי להתמקח על דמי הניהול ולבקש להפחיתם למינימום האפשרי. כדאי לברר אם אתה זכאי להטבות בדמי ניהול בקרנות הפנסיה מכוח הסכמים שנעשו דרך מעסיקך/נציגות העובדים במקום עבודתך/האיגוד המקצועי, או מכוח קרנות ברירת מחדל שנבחרו על ידי רשות שוק ההון.
עד לכניסתן לשוק של קרנות "ברירת מחדל", ההסתדרות נהגה לבצע הליכים להפחתת דמי ניהול לקרנות ברירת מחדל במקומות עבודה שונים ובענפים שונים. בעקבות הליכים אלה, נגבו ונגבים עד היום מהרבה עובדים במשק דמי ניהול הנמוכים משמעותית מהתקרות שקבועות בחוק.
משנת 2016, בעקבות פרסומו של חוזר רשות שוק ההון "הוראות לעניין בחירת קופת גמל", והליכים שביצעה הרשות לבחירת "קרנות ברירת מחדל", מעסיק שהעובד שלו לא בחר באיזו קופה הוא מבקש להיות מבוטח, למרות שניתנה לו האפשרות לעשות כן, מחויב להפקיד לאחת מארבע קרנות ברירת מחדל שנבחרו, אלא אם הוא ו/או ארגון העובדים ביצעו הליך לבחירת קופת ברירת מחדל אחרת, בכפוף לתנאים שבחוזר. דמי הניהול בקרנות ברירת המחדל שנבחרו על ידי רשות שוק ההון הם כ-20% מדמי הניהול המקסימליים בקרן הפנסיה.
בביטוחי מנהלים, החל מ-2013, דמי הניהול המקסימליים שחברת הביטוח יכולה לגבות בכל הפוליסות הם 4% מהשוטף ו- 1.05% מהצבירה לשנה, וניתנים למיקוח. עד סוף 2012, דמי הניהול בביטוחי מנהלים השתנו בהתאם לסוג הפוליסה והיו ניתנים למיקוח רק בחלק מהפוליסות.
בקופות גמל לחיסכון החל מ- 2013 דמי הניהול המקסימליים מוגבלים ל-4% מהשוטף ו- 1.05% מהצבירה לשנה, וניתנים למיקוח.
מנגד, בקרנות פנסיה ותיקות דמי הניהול נגבים באופן אחיד ולא ניתנים למיקוח.
4. אני בחופשת לידה – מה עם ההפרשות לפנסיה?
לגבי עובד/ת בחופשת לידה הזכאים לפי חוק ביטוח לאומי לדמי לידה (או לגמלת שמירת הריון), המעסיק מחויב להמשיך להפריש עבורם את התשלומים לכלל קופות הגמל בהם בוטחו טרם יציאתם לחופשת לידה כאילו הוסיפו לעבוד, והעובד/ת יידרשו אף הם לשלם את חלקם לקופת הגמל.
המעביד ינכה, ככל הניתן, את חלק תגמולי העובד/ת עבור שני החודשים הראשונים של חופשת הלידה מהשכר האחרון שישלם לעובד/ת ערב היציאה לחופשת הלידה, וזאת בנוסף לניכוי תגמולי העובד/ת לקופת גמל עבור אותו חודש. את יתרת התשלומים בגין חלק תגמולי העובד/ת בתקופת חופשת הלידה, אשר לא נוכו כאמור, יעביר המעסיק לקופת הגמל (כמקדמה לעובד/ת), ויתקזז עליהם מולה/ו עם חזרתה/ו לעבודה, על חשבון שכר עבודה.
חובת ההפרשות לקופות הגמל השונות (כולל קרן השתלמות) חלה רק לגבי התקופה שבגינה זכאי/ת העובד/ת לדמי הלידה.
בתקופת חופשה ללא תשלום שלקח/ה עובד/ת לאחר תום תקופת תשלום דמי הלידה על ידי ביטוח לאומי, לא חלה חובה בחוק להמשיך ולבצע הפרשות לקופות הגמל. יש לבחון את הוראות ההסכמים החלים על העובד/ת במקום עבודתם ולראות אם הם מחייבים בביצוע הפרשות בתקופה זו. אם לא, כדאי לעובד/ת לפנות לקופה בה הוא מבוטח ולהסדיר "ריסק זמני" אם זה אפשרי.
5. פוטרתי מהעבודה – מה לעשות עם כספי הפיצויים?
עם סיום עבודתו של עובד, לאחר קבלת טופס 161 מהמעסיק (הקודם) ולאחר קבלת מכתב שחרור של המעסיק לקופות (או בתום 4 חודשים מסיום העבודה של העובד, אם המעסיק לא נקט בהליכים משפטיים במסגרתם טען שכספי הפיצויים שלו, המוקדם מביניהם), העובד יוכל למשוך את כספי הפיצויים שנצברו לו בפטור ממס עד התקרה הקבועה בחוק. בעקבות תיקון חוק קופות הגמל לפני מספר שנים, קופות הגמל ישחררו את כספי הפיצויים לעובד אחרי 4 חודשים כאמור, גם ללא מכתב שחרור מהמעסיק.
ואולם, למרות הזכות שעומדת למבוטח למשוך את כספי הפיצויים שנצברו לו, רצוי לא למשוך את כספי הפיצויים ולהשאירם בקרן למטרת הגדלת הפנסיה. בקרנות הפנסיה החדשות, וכן במקרה של חיסכון פנסיוני בביטוח מנהלים או בקופת גמל, כספי הפיצויים המופקדים לקופה הם 32%-40% מסך הכספים המופקדים לקרן, ולכן משיכתם בעת הפסקת עבודה פוגעת באופן משמעותי בחיסכון הפנסיוני.
עובד שלא ימשוך את כספי הפיצויים שלו מקרן הפנסיה, יחול עליהם הסדר רציפות, כך שהפיצויים אוטומטית ייועדו לקצבה, אלא אם העובד יבחר אחרת. בכל מקרה, חשוב בעת הפסקת עבודה לקבל ייעוץ מבעל רישיון לגבי הזכויות הפנסיוניות ובתחום המיסוי.
עובד מתפטר שמושך כספי פיצויים מהקרן צריך לבחון האם ההסכמים החלים עליו מונעים ממנו משיכת כספי פיצויים בהתפטרות. עובד שהתפטר, ובהתאם להוראות ההסכמים החלים עליו אינו זכאי בהתפטרות למשיכת הכספים מהקופה, יוכל למשוך מקופת הגמל את כספי הפיצויים לאחר 4 חודשים ממועד סיום עבודתו, ככל שמעסיקו לא נקט בהליכים נגדו כאמור, אך הוא לוקח סיכון שייתבע על ידי המעסיק להחזיר את הכספים.
למבוטחים בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר - משיכת כספי הפיצויים, או משיכה כלשהי מהקרן, שוללת את הזכות לקצבה, ולכן קריטי שלא לבצעה.
6. מהן קרנות ברירת מחדל בפנסיה?
בהתאם לסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה-2005, עובד זכאי לבחור את קופת הגמל בה יבוטח, ובהתאם הוא יכול לבחור להיות מבוטח בקרן פנסיה מקיפה, בביטוח מנהלים או בקופת גמל לחיסכון (או בשילוב ביניהם). למעסיק אסור לכפות על העובד לבחור במכשיר פנסיוני מסוים, גם אם נקבע בהסכם או בחוק כי יבוטח בסוג מסוים של קופת גמל. אותו סעיף 20 לחוק קובע גם שניתן לקבוע בהסכם או בדין קופת גמל שתהווה ברירת מחדל אליה יפקיד המעסיק, במקרה שעובד לא בחר קופת גמל אחרת, למרות שניתנה לו הזדמנות לעשות כן.
רוב ההסכמים הקיבוציים במשק (כולל צו פנסיית חובה שקבע אף תנאי ביטוח פנסיוני מינימליים) קובעים שכל עוד לא בחר עובד בקופת גמל כלשהי, מעסיקו חייב לבטחו בקרן פנסיה מקיפה (הכוללת באופן מובנה, להבדיל מקופות גמל אחרות, כיסויים למקרה של נכות, זקנה ומוות). ברירת מחדל זו (לקרן פנסיה מקיפה) קיבלה משנה תוקף ב- 2015 בחוזר רשות שוק ההון "הוראות לעניין בחירת קופת גמל", שלפיו על כלל המעסיקים במשק לבטח עובד שלא בחר בקופת גמל כאמור, באחת מקרנות הפנסיה המקיפות שנבחרו על ידי רשות שוק ההון, כקרנות ברירת מחדל. זאת, אלא אם ביצע מעסיק ו/או נציגות עובדים הליך לבחירת קופת ברירת מחדל אחרת, בהתאם ובכפוף לתנאים שבחוזר.
קרנות ברירת מחדל שנבחרו בהליך רשות שוק ההון התחייבו, כתנאי לבחירתן, לגבות דמי ניהול מינימליים מכל מי שיבוטח אצלן, לתקופה של מינימום 10 שנים, ולפנסיונרים של הקרן בתקופה שהם זכאים לקצבת זקנה, וכל עוד אותה קרן מהווה קרן ברירת מחדל.
הקרנות שזכו, בשנת 2018, הן הלמן אלדובי, אלטשולר שחם, פסגות ומיטב דש. דמי הניהול שהן התחייבו להם:
אלטשולר שחם: 1.49% מהפרמיה + 0.1% מהצבירה;
הלמן אלדובי: 1.49% מהפרמיה + 0.05% מהצבירה;
פסגות: 1.68% מהפרמיה+ 0.0905% מהצבירה;
מיטב דש: 2.49% מהפרמיה + 0.05% מהצבירה.
לעומתן, קרן פנסיה יכולה לגבות דמי ניהול מקסימליים של עד 6% מהשוטף ועד 0.5% מהצבירה.
7. מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה המשולמת מקופת הגמל בה מבוטח העובד?
פנסיה תקציבית משולמת לעובד ישירות מתקציבו השוטף של המעסיק, במסגרתה ממשיך המעסיק לשלם לעובד קצבה לכל ימי חייו לאחר שיצא לגמלאות, ובלי שבוצעו בתקופת העבודה של העובד הפרשות שוטפות והדדיות מצד העובד והמעביד. משנת 2004 נדרש העובד המבוטח בפנסיה תקציבית להשתתף בתשלומי הפנסיה. גובה השתתפות העובד, משנת 2005 ואילך, הוא 2% מהשכר המשולב של העובד, הכולל את שכר היסוד וכל התוספות הקבועות. הסדרי פנסיה תקציבית קיימים בין היתר ברשויות מקומיות וגופים בשירות המדינה.
פנסיה צוברת, לעומת זאת, תלויה בהפרשות הדדיות של העובד והמעביד. הללו מצטברות אצל גורם/מבטח שלישי שהוא קרן פנסיה, קופת גמל או קופת ביטוח. עם יציאת העובד לגמלאות הוא מקבל מהגורם המבטח את קצבתו בהתאם לתקנון קרן הפנסיה או הפוליסה בה הוא מבוטח.
8. האם משלמים מס הכנסה על פנסיה חודשית?
על תשלומי פנסיה משלמים מס הכנסה, ואולם קיימים פטורים בהתאם לתקרות הקבועות בדין, כגון פטור מקצבה מזכה/מקצבה מוכרת, בהתאם לתקנות מס הכנסה. מומלץ לפני הפרישה לפנסיה לפנות ליועץ פנסיוני ו/או ליועץ מס.
9. בקרן פנסיה מקיפה יש כיסוי אובדן כושר עבודה?
כן. בקרן פנסיה מקיפה יש כיסוי מובנה לפנסיית זקנה, מוות ונכות. עמית בקרן פנסיה מקיפה זכאי, בכפוף לתנאי תקנון הקרן, לקצבת נכות במצב של אי-כושר עבודה חלקי/מלא/זמני/לצמיתות.
יש מסלולי כיסוי שונים לנכות בקרנות הפנסיה, שהמקיף מביניהם (המהווה גם מסלול ברירת מחדל בקרנות הפנסיה החדשות) מבטיח למבוטח הנכה קצבת נכות בגובה 75% משכרו הקובע.
למבוטח עד גיל 60 אין אפשרות לוותר על ביטוח נכות בקרן פנסיה, ושיעור הכיסוי המינימלי שהקרן מאפשרת לו לבחור מקנה לו 37.5% משכרו הקובע.
למבוטח שמבקש לבחור במסלול המקנה כיסוי ביטוחי מופחת לנכות (שלא מבטיח 75% משכרו הקובע), מומלץ לקבל ייעוץ מיועץ/משווק פנסיוני בעל רישיון.
לקריאת הכתבה הראשונה בסדרה לחצו כאן
*המידע באתר/ האפליקציה של ההסתדרות הוא מידע כללי ואינו מידע מחייב. הזכויות המחייבות נקבעות על-פי חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט. השימוש במידע המופיע באתר/ אפליקציה אינו תחליף לקבלת ייעוץ או טיפול משפטי, מקצועי או אחר והסתמכות על האמור בו היא באחריות המשתמש/ת בלבד - יש לעיין בתקנון ותנאי השימוש באתר/אפליקציה.
