שלום לכולן ולכולם,
שמי סיגל לב. אני בת 45, רווקה, גרה בכפר נופך ועובדת כמנהלת לשכות של חטיבות הבריאות והרשויות המקומיות בהסתדרות המעו"ף.
ישנם אירועים שתופסים אותך לא מוכן, הן ברמה האישית והן ברמת הקולקטיב. כולנו זוכרים, למשל, היכן היינו כשקרה אסון התאומים או כשנרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. כך גם קרה לפני שנה, כשאירע אסון בבניין דירות בדרום תל אביב בו נספו במעלית, עקב הצפה, בני זוג צעירים: סתיו הררי ודין שושני ז"ל. כולנו זוכרים את האירוע שמכונה "אסון המעלית".
שמיים אפורים, שהמטירו באותה שבת גשם זלעפות, השחירו באחת. באותו ערב התבשרתי שהצעירה שנספתה היא בתה של חברה יקרה לליבי, בתי הררי תבדל"א. טור זה מוקדש לזכרה של סתיו.
מתוך הכאב, ומתוך רצון לאפשר, ולו במעט, נחת להוריה של סתיו, התחלתי במסע של ליקוט מילים שהתהוו למשפטים ויצרו בעדינות ויראת כבוד סיפור ילדים להנצחת בתם.
שנה לאחר האסון, הספר "סתיו - ילדה עם לב של זהב" יצא לאוויר העולם. הסיפור מלווה את הקוראים, ילדים ומבוגרים כאחד, בנקודות ציון בחייה של סתיו, שהייתה ישות של אור, נתינה ואהבה. הספר מעוטר באיורים יפהפיים וטומן בחובו מסר לכולנו.
לנוכח חיבתה לילדים, בחרנו לחבור לעמותת מחוברים לחיים, עמותה מקסימה ולבבית הפועלת למען שילוב וקידום ילדי החינוך המיוחד על ידי קיום מגוון פעילויות חברתיות וחינוכיות שמטרתן הנאה והעצמה. כל ההכנסות ממכירת הספר, שניתן לרכוש אותו באופן מקוון, ייתרמו לעמותה זו ויסייעו לה בהמשך פעילותה המבורכת.
כסופרת בראשית דרכה, רתמתי את יכולותיי לתרגם סיטואציה לסיפור. בחרתי להפוך את הטרגדיה לזיכרון מתוק תוך התמקדות בחייה המאושרים של סתיו, והפכתי אותם לסיפור ילדים נגיש, הן מילולית, הן ויזואלית והן רגשית, כאשר המבוגרים חווים את המשמעות והילדים נהנים מהעלילה.
חשוב לי לומר לכל אישה שקוראת את הטור הזה שעוצמתה של אישה נמדדת, בהכרח, ביכולת שלה להישאר נאמנה לעצמה ולמי שהיא במהות. כל אחת מאיתנו היא עולם ומלואו, ולעתים מעשה אחד של חסד יכול לחולל פלאים ולעורר תהודה ושינוי. היטיב לנסח זאת אריק איינשטיין ז"ל: "אני ואתה נשנה את העולם". השינוי מתחיל מהאדם כפרט, וכך נוצרים גלים של שינוי גם בסביבה.
בעבודתי בהסתדרות, בין השאר כנותנת שירות, אני מקפידה להקשיב ולהבין את הצורך מעבר למילים וכך מדייקת את המענה.
אני רוצה להודות למשפחת הסתדרות המעו"ף, ובעיקר לעומד בראשה עו"ד גיל בר-טל, יו"ר הסתדרות המעו"ף, על מתן רוח גבית, תמיכה ועצה. לפני שנה וחצי חיבקתם אותי באהבה אליכם והפכתי חלק מעשייה מבורכת. לכבוד הוא לי להיות חלק מהסתדרות אחראית וחזקה, אשר ללא ספק מהווה בית לעובדים בישראל, הלכה למעשה. יישר כוח!
שלכן ושלכם,
סיגל לב
*הטור של סיגל נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן
סיגל לב והספר
סתיו הררי ודין שושני ז"ל
