כמי שמשמשת כבר 35 שנה כסייעת בגני ילדים, אני יודעת כמה העבודה שלנו יכולה להיות תובענית, מתישה, לעתים כפויית טובה. אבל אני גם יודעת שאין תחליף לאהבה, לחיבוק מהילדים ולהוקרת התודה שאנו מקבלים מהוריהם. התקופה האחרונה הייתה קשה מאוד עבורי, גם בגלל המגיפה שכולנו פחדנו לצאת מהבית בגללה, אבל גם בגלל הגעגוע העז לשגרה ולכל אחת ואחד מ-34 הילדים היקרים והרכים שלי בגן בו אני עובדת כסייעת. זו רק אחת הסיבות שאני שמחה וגאה שהשבוע, בל"ג בעומר, נקראו אלפי סייעות הגנים ברחבי הארץ לעבוד, למרות שזה היה אמור להיות יום בחירה.
נעים להכיר, אני יפה שרעבי, תושבת העיר פתח תקווה ועובדת העירייה כסייעת בגן טרום חובה-חובה. לצד זאת, אני משמשת כנציגת ועד הסייעות בעיריית פתח תקווה וחברה בפורום הסייעות הארצי, שבתיאום עם הסתדרות המעו"ף מקדם את האינטרסים של כל הסייעות בארץ ודואג לזכויותיהן.
בתחילת השבוע הגיעו יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויו"ר הסתדרות המעו"ף עו"ד גיל בר-טל להסכמות עם השלטון המקומי ועם נציגי הוועדים, שהסייעות בכל הארץ יעבדו בל"ג בעומר כרגיל ולא יצאו ליום בחירה. כמי שמעורה בעניינים, המטרה הייתה לי ברורה: לאחר תקופה כה ממושכת שאנו והילדים היינו מסוגרים בבתים, יהיה זה אבסורד להפסיק את הרצף החדש בגנים שרק התחיל. זה היה מערער את הילדים, את ההורים וגם את מקומות העבודה שאט אט החלו לקלוט עובדים בחזרה.
על אף התחושות, ההסכם דווקא בא לטובתנו. כולנו קראנו בימים האחרונים באמצעי התקשורת איך עוד ועוד רשויות הודיעו שאצלן הגנים יפעלו בל"ג בעומר. הלחץ ההדדי והתקשורתי היה עושה את שלו וקרוב לוודאי שבסופו של דבר כל העיריות היו נוהגות כך. ההסכם בסך הכל בא להסדיר את זה, כדי שלא כל רשות תחליט מה טוב לעצמה, ופחות לסייעות.
לפי מה שהוחלט, כל סייעת שעבדה בל"ג בעומר תקבל שכר מלא, יום חופש בקיץ ותוספת מיוחדת למי שתפתח את הגן ללא גננת. נכון, זה בניגוד למה שקורה בכל שנה ובאופן שגרתי, אבל דווקא עכשיו זה הזמן שלנו להיות אחראיות ולהתגייס למען הילדים והוריהם, למען עצמנו ולמען המשק. לא מנסים לפגוע בנו אלא להיפך, ההסכם מגן עלינו!
כחברה בפורום הסייעות הארצי, אני יודעת כמה הסייעות חשובות ליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד (עוד בתפקידו הקודם כיו"ר הסתדרות המעו"ף), ליו"ר הסתדרות המעו"ף הנוכחי עו"ד גיל בר-טל ולעו"ד רותי לוי היקרה, ראש חטיבת החינוך בהסתדרות המעו"ף, שמלווה אותנו באופן שוטף. לדוגמא, בהסכמי המסגרת לעובדי המגזר הציבורי שנחתמים אחת לכמה שנים, הסייעות קיבלו תוספות שכר גבוהות יותר משאר עובדי המגזר הציבורי, ובנוסף קיבלו גם תוספת "מאמץ", תוספת על "יום חינוך ארוך", תוספת "אופק חדש" ותוספת "סייעות". אין לי ספק שגם בעתיד ימשיכו לדאוג לזכויותינו ויפעלו יחד איתנו לשיפור שכרנו. מילה טובה ואישית ממני מגיעה גם ליו"ר ועד עובדי עיריית פתח תקווה, אלי שלמה, שפועל למען עובדי העירייה מכל הלב וללא הפסקה.
לאט לאט, יחד עם ההסתדרות, אנחנו מצליחות לגרום לאוצר, לשלטון המקומי לחברי הכנסת ולציבור כולו להבין כי הסייעות הן דמות חינוכית חשובה מאוד. הפסקנו להיות שקופות. אנו מודעות לחשיבות התפקיד שלנו ומבינות היטב את גודל האחריות בקבלת הילדים שלכם בבוקר והחזרתם בריאים ושלמים בצהריים. מתוך ההבנה והאחריות הזאת אני משוכנעת שעשינו את הצעד הנבון, הנכון והמתבקש לטובת כולם.
שלכן ושלכם, יפה שרעבי
*הטור של יפה נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, הקישו כאן
יפה שרעבי
