"עובדים הם שותפים חשובים לביצועי החברה והם רוצים ליהנות מתחושת הוגנות. כשהתקופה היא טובה והמנהלים מקבלים בונוסים, גם העובדים רוצים לדעת שהם שותפים לרווחים, בדיוק כמו שהעובדים נדרשים לשאת בנטל בתקופות יותר קשות", אמרה הכלכלנית מאיה וסרמן, מנהלת מחלקת הסכמים קיבוציים באגף הכלכלה בהסתדרות, בהרצאתה במסגרת כנס אילת ה-24 לנושאי עבודה.
וסרמן הקדישה את הרצאתה לדרכים שעוזרות להתאים את ההסכמים הקיבוציים לעולם העסקים המודרני. "בשעה שהעובדים חוששים משחיקת שכר, ההנהלה חוששת מזחילה ריאלית גבוהה מדי, חוסר גמישות בעלויות וחוסר ודאות לגבי נתח השוק שתתפוס החברה בעתיד. שילוב של מנגנוני תגמול שמותנים בביצועים פיננסיים, נותנים מענה הולם לחששות של כל אחד מהצדדים".
"תקציב תוספות שכר שגדל או קטן בהתאם לרווחיות או לאינפלציה", הסבירה וסרמן "היא רק דוגמה למכלול הכלים שניתן לעשות בהם שימוש בעת גיבוש הסכם קיבוצי. כמו כן, ניתן לבנות מנגנון לשיתוף ברווחים, הקצאת מניות ואופציות כחלק מהסל הכלכלי, בונוס ומענקים בגין עמידה ביעדי הדירקטוריון ועוד".
"ראינו בהסכמים הקיבוציים שנחתמו בשנים האחרונות והתייחסו לעובדים כאל שותפים אמיתיים, שהאמון בין העובדים לבין ההנהלה התחזק, תחושת השייכות והמחויבות של העובדים למקום העבודה גדלה והדברים קיבלו ביטוי גם בהלימה בין פריון העבודה לבין תגמול העובדים והוצאות השכר".
מאיה וסרמן
"בענפים עתירי עבודה עם שולי רווח נמוכים, המעסיקים נוטים להצטמצם למכנה המשותף הנמוך ביותר כדי להוזיל עלויות העסקה ולעמוד בתחרות מול מעסיקים אחרים. התוצאה פוגעת בכולם, הן בעובדים והן במעסיקים", הסביר סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, שי בירן, בכנס אילת לנושאי עבודה.
"כשהמטרה המרכזית של מעסיקים בענף מסוים היא הוזלת עלויות שכר, התוצאות שאנו רואים בשטח הן תחלופת עובדים גבוהה, מתן שירות באיכות נמוכה, היעדר תמריץ לשיפור הפריון ונטישה המונית של עובדים לענפים אחרים שמשלמים טוב יותר", הסביר בירן. "הפתרון שעוזר להתמודד עם כשלי השוק הללו, הם הסכמים ענפיים וצווי הרחבה".
"בענפים עם שולי רווח נמוכים, שבהם בדרך כלל קיים גם קושי להתארגנות העובדים, הסכמים ענפיים הם כלי שעוזר לשפר את תנאי העסקת העובדים. ראינו את זה בענף השמירה וגם בענף הניקיון. במקום לשאוף למכנה המשותף הנמוך ביותר, יצירה של סטנדרט אחיד בענף באמצעות הסכם קיבוצי וצו הרחבה, עוזר להשיג מודל מיטיב ומשופר שמתבסס על הקיים. העובדים בענפים מאורגנים נהנים מתנאים טובים יותר, והמעסיקים שנדרשים ליישר קו לסטנדרט ענפי משופר, יכולים למשוך עובדים בלתי מיומנים מענפים אחרים ובכך לזכות ביתרון תחרותי חשוב".
בירן התייחס בדבריו גם לחסמים שניצבים בפני מימוש הפוטנציאל של הסכמים ענפיים. "הבעיות המרכזיות הן בעיית אמון והיעדר תשתית. לעתים יש קושי של מעסיקים מתחרים לשתף פעולה, לעיתים מה שמעכב זה חוסר אמון כלפי ארגון המעסיקים או ארגון העובדים. במקביל, לא תמיד קיימת היסטוריה מבוססת של הסדרה ענפית, וגם אכיפה נתקלת לעתים באתגרים ייחודיים. אך בשורה התחתונה, הסכמים ענפיים הם כלי חשוב וגמיש להסדרה של שוק העבודה, וכדי שנוכל לממש את מלוא הפוטנציאל, נדרשת חשיבה מחודשת גם על תפקיד הממשלה בעידוד השימוש בכלי חשוב זה".
שי בירן
"ההסתדרות מתאימה את עצמה לשינויים בשוק העבודה, הן בהיבט של הצרכים והן ביצירת פתרונות יצירתיים למען שמירה על ביטחונם התעסוקתי של העובדים", אמר חיים שייב, יו"ר ההסתדרות במרחב אשדוד, במושב שהנחה בכנס העבודה באילת.
שייב התייחס בדבריו לאסטרטגיות שונות שעוזרות לגבש הסכמים שמותאמים לעולם העבודה החדש. "אחד הדברים החשובים הוא השקעה בעובד. על העובד ללמוד לאורך כל החיים, כדי להיות מעודכן בחידושים ולהדביק את הפערים בשוק העבודה. בנוסף צריך לחשוב על פתרונות שתומכים ביצירתיות וביזמות לעומת תפוקה וייצור". שייב הוסיף כי לצד "עידוד חקיקה מותאמת וקביעת ענפים מקצועיים נוספים ברוח עולם העבודה המשתנה, חשוב לקדם מדיניות תעסוקה שמאפשרת שוק עבודה גמיש עם פתרון תעסוקתי לעובד".
חיים שייב
"מערכת המשפט, בתי הדין לעבודה והמחוקק, יידרשו במוקדם או במאוחר, לעשות את ההתאמות הנדרשות לאור החדשנות", הסבירה עו"ד חנה שניצר, ראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, במסגרת הרצאתה בכנס אילת לנושאי עבודה.
"בשוק העבודה הנוכחי יש מושגים כמו 'כלכלת חלטורה' או 'כלכלת שיתוף', שמבוססות בעיקרן על חיבור של ספקי שירות עם צרכנים, באמצעות אפליקציות כשבתווך יש את המבצעים. על אף שצורת ההעסקה הזו מאפשרת זמינות וגמישות, אין כיום שום פיקוח על כך שמבצעי העבודה בפלטפורמות הללו, יקבלו את הזכויות שמגיעות להם מכוח חוקי מגן, כמו למשל שכר מינימום, חופשה, מחלה וכד'. מה לבי זכות ההתאגדות שלהם? מה לגבי זכותם לשימוע? אפליה מחמת הורות או מטעמים אחרים?"
שניצר הדגישה בהרצאתה כי "תבניות העסקה לא סטנדרטיות שזכויות העובדים מודרות מהן, קיימות לא רק בתחומים חדשניים אלא גם בהעסקה מסורתית יותר, בעיקר במגזר הציבורי".
"אנו רואים עוד ועוד תקדימים משפטיים ברחבי העולם שמנסים להתמודד עם צורות העסקה חדשות ולמנוע תופעות של ניצול. כדי להגשים את התכלית של חוקי המגן בארץ, נהיה חייבים לשכלל את המבחנים שפותחו במשך השנים ליחסי עובד מעביד ולהגדרה של מיהו עובד. כמו שהיטיבה לסכם אמירה יפה בפסק דין של בג"ץ (1898/06 יעקב רסמי), 'אין מקום להגדרה מתמטית נוקשה של המושג עובד, או של יחסי עובד מעביד'". שניצר הוסיפה וסיכמה כי "השינויים והחדשנות שיחלחלו אל מערכת המשפט הישראלית, ישפיעו על כלל השחקנים במגרש יחסי העבודה".
חנה שניצר
"אני מחפש מנהלים שהם לא רק עמיתים, אלא הם אוהבי אדם ואוהבי עובדים", כך אמר יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקבי, בכנס אילת לנושאי עבודה. "בפועל, לעיתים במקום לחבק ולעבוד במשותף, אני לומד בעיקר בזמן האחרון מה זה 'שקט ומיצוי'. למי שלא בקיא בהגדרות משפטיות, אספר כי מדובר במנהלים שרוצים שקט – על הכל ללא יוצא מן הכלל. ויש לי תשובה לזה: מי שרוצה שקט, שלא יבוא לעבוד במערכות הציבוריות. דרושים כאן רגולטורים ומנהלים אמיצים שמבינים מה החשיבות של שיתוף פעולה ורוצים לפעול ביחד כדי לקדם שינויים במגזר הציבורי".
יעקבי מתח בדבריו ביקורת על ניסיונות המדינה כמעסיקה, לפעול במודל של עימות מול נציגי העובדים: "לא פעם אנו נתקלים בניסיונות לבצע תהליכים באופן חד צדדי, במקום לעשות זאת יחד. אנו אפילו עדים למגמה לפיה מנהלים במשרדים השונים דוחפים את העובדים לצעדים ארגוניים בשביל להסדיר דברים שיכולים לקבל פתרון בהידברות", ציין יעקבי. "על פי הדוח האחרון של הממונה על השכר, 61% מעובדי המדינה מסוכסכים איתו. חשוב לציין שהכול מיוזמתו ואם כבוד הממונה ירצה לפתור את הדברים, אצליח לפתור את זה מולו תוך 48 שעות".
"הסתדרות עובדי המדינה מייצגת עובדים שמטפלים בכולנו, מהלידה ועד האדמה, עובדים שבחרו לפעול למען שירות המדינה ואזרחי המדינה. אין שום נקודת זמן שבה עובדי המדינה לא נדרשים לתת מענה לאיזושהי בעיה שכל אחת ואחד מאזרחי ישראל נתקלים בה. ללא מנהלים אמיצים שמכירים בתרומתו ובחשיבותו של ההון האנושי, לא נוכל לקדם שינויים והדבר ישפיע על כל הצדדים. לנוכח העובדה ששירות המדינה הוא במקרים רבים קופי-פייסט להסכמים משמעותיים אחרים במשק, מה שלא תצליחו לעשות כאן, סביר להניח שלא יקרה במקומות אחרים".
יעקבי, שנאם במסגרת מושב מיוחד שהוקדש לחשיבה מחודשת על חקיקת עבודה וצורות העסקה, אמר בסיכום דבריו כי "עולם העבודה החדש דורש הסדרה וכל עוד שהדברים ייעשו בהידברות ובהסמכה, נהיה השותפים הכי טובים שאתם יכולים לדמיין".
אריאל יעקבי
ליברמן-לביא, שהשתתפה בפאנל שהוקדש לעתיד עולם העבודה, סיפרה כי "ההסכם הקיבוצי שנחתם בחברה עזר להתאים מענה ייחודי למגוון רחב של אוכלוסיות עובדים. יש מי שההסכם מייצר לו ביטחון סביב נושא הפנסיה, יש מי שחשוב לו נושא הביטחון התעסוקתי, ויש מי ששם משקל גבוה על איזון ראוי בין עבודה לפנאי. אנו רואים שלכל קבוצה יש משהו שחשוב לה וההסכם הוא מכשיר מאוד יעיל לאזן בין הצרכים, להיטיב עם כל קבוצות העובדים, לשמר אותם במקום העבודה ולבסס מערכת יחסים יציבה בין נציגות העובדים להנהלה".
לשאלה מה ימליצו משתתפי הפאנל לילדיהם כדי להשתלב טוב יותר בעולם התעסוקה העתידי, ליברמן-לביא סיפרה על ילדיה, שלישיית בני עשרים, שנמצאים בימים אלו בשירותם הסדיר. "העצה הכי טובה שאני יכולה לתת להם היא ללכת עם החלומות שלהם, ובד בבד לרכוש השכלה גבוהה בתחומים נדרשים".
"לא ניתן לקבל החלטות ארגוניות מבלי להסביר לעובדים מדוע", הסביר יאיר כץ, יו"ר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית, בכנס אילת לנושאי עבודה.
כץ, שהקדיש את הרצאתו לאתגרים שאיתם נדרש להתמודד ועד העובדים בדור ה-Y, אמר כי "עובדים אלו משכילים יותר, מודעים יותר למציאות בארגונים אחרים, כבר לא נלחמים על הסמל ולויאליים קודם כל לערכים שלהם. מדובר במאפיינים ייחודיים שמחייבים גם את הארגון וגם את נציגות העובדים להיערך בהתאם".
"בנוסף לנושא השקיפות והשיתוף בהליך קבלת ההחלטות, יש חשיבות רבה גם להתאמת שיטות התגמול והשכר. כדי לשמר את העובדים במקום העבודה ולהבטיח את המעורבות שלהם, יש לייצר מנגנוני תגמול המאפשרים שכר ומתנים כלכליים לא רק בגין התשומות אלא גם בגין ביצועים ולקיחת אחריות". כץ הוסיף כי "יש חשיבות גם לנוכחות הדיגיטלית. אנחנו צריכים להיות איפה שנמצאים העובדים שלנו, וכן זה אומר גם ברשתות החברתיות ובאפליקציות השונות. בנוסף, חייבים להתאים את פעילות הרווחה לכלל שכבות האוכלוסייה, הוותיקים והצעירים, תוך יצירת גיוון מקסימלי".
"כיצד תישמר הרלוונטיות של התארגנות עובדים עבור הדור הצעיר? זו לא שאלה מדעית אלא שאלה ערכית", הסביר עמיחי סטינגר, מנכ"ל האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות בכנס אילת לנושאי עבודה.
"העולם לא צועד לשום מקום, אנחנו – בני האדם - אלה שמצעידים אותו ואנחנו יכולים לבחור ביחד לאן אנחנו רוצים לקחת אותו? איזו חברה אנחנו רוצים ליצור כאן?" אמר סטינגר. "האם אנחנו משאירים לילדים שלנו עולם שבו הם יעבדו בסביבה מנוכרת, עם צמיד שמנטר אותם וללא אפשרות להתאגד? או שאנחנו רוצים להשאיר להם חברה אחרת – צודקת יותר, מאוחדת וסולידרית. זהו אחד האתגרים שניצבים בפנינו כארגון עובדים".
"אני בטוח שכמו שההסתדרות הצליחה במאה שנות קיומה, להתמודד עם אתגרים עצומים כמו הקמת מדינה, פיתוח משק מודרני וקליטת מאות אלפי עולים, כך נצליח לצעוד ברוח הזמן ולשמור על הבית של העובדים יציב וחזק גם במאה השנים הבאות".
"אז איפה נמצא השכל? לא רק למעלה אצל ההנהלה, הוא נמצא גם ברצפת הייצור ואני מאמין שייטב לדירקטורים וגם להנהלות לשמוע את עמדתם המקצועית של העובדים", כך אמר יקי חלוצי, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות, במושב מיוחד בכנס העבודה באילת שהוקדש לשיתוף עובדים בהליכי קבלת ההחלטות בחברה.
"אם אנחנו מסתכלים רק שבע שנים אחורה לעובדים בענף הטלקום וההייטק, לא היה שום משקל בקבלת ההחלטות וצעדנו כברת דרך משמעותית בנושא", אמר חלוצי לאחר ששיתף את הקהל בבשורה שיצאה מההסכם הקיבוצי שנחתם בשבוע שעבר בחברת סלקום. "נציגות העובדים בסלקום תוכל למנות דירקטור מטעמה בדירקטוריון החברה ואין ספק כי העובדים בענף הופכים להיות גורם משמעותי בקבלת ההחלטות. במים הסוערים שבהם נמצא ענף התקשורת בימים אלו, מדובר בצעד חשוב לעובדים ולענף כולו".
"אני מניח שבקרוב מאוד אנחנו נראה, במסגרת יחסי העבודה וההסכמים הקיבוציים, עוד ועוד אימוץ של מודלים שמשלבים את העובדים ואת נציגות העובדים בקבלת החלטות ובתהליכי קבלת ההחלטות. במובן הזה, העתיד כבר כאן וכל העוסקים במלאכה צריכים לקדם אותו, להפנים אותו ולצעוד לעברו".
"נציגי העובדים הם בעלי העניין הגדול ביותר להצלחת החברה, שכן זה מקור פרנסתם ועתידם המקצועי", כך אמר חיים זהבי, מנהל המחלקה לשיתוף עובדים באגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות, בכנס העבודה באילת.
זהבי שהדגיש את חשיבות שיתוף העובדים בצומת קבלת ההחלטות בחברה, סיפר כי ההסתדרות מובילה מהלך שמטרתו לשתף עובדים גם בדירקטוריונים של חברות ציבוריות: "חשוב לנו שהדבר ייעשה בהסכמה. כפי שמקובל במרבית מדינות ה-OECD, גם אנחנו נשאף לעגן את הדברים בהסדרים או בחקיקה", אמר זהבי. "יצאנו לפיילוט בשלושה איגודים: הסלולר, הביטוח והפרמצבטיקה והסתבר לנו שיותר ממה שהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק – ההנהלות מבינות את חשיבותם ואת תרומתם של נציגי העובדים. זה מעודד אותנו ואנו משקיעים משאבים רבים כדי לדאוג להכשרה של הנציגים".
"כשאנחנו מדברות על קידום שוויון מגדרי, צריך לדבר קודם על חינוך ותרבות. הדרך לחברה מאוזנת יותר, חברה שבה גברים וגם נשים מקבלים הזדמנות שווה, צריכה להתחיל מהשורשים – חינוך מודע מגדר כבר מהגיל הרך". אמרה יו"ר נעמת, חגית פאר, בכנס אילת לנושאי עבודה.
בפאנל מקצועי שעסק בדרישה לזמינות מסביב לשעון בעולם עבודה משתנה, ציינה פאר כי "יש להבחין בין זמינות לגמישות. גמישות במקום העבודה צריכה להתאים לגברים ולנשים יחדיו ובהחלט יכולה להוות יתרון".
"הפעילות בזירת הרשתות החברתיות לעולם לא פוסקת ועל אף שבמרבית המקרים הדברים לא מבשילים לעוצמות גבוהות, הערנות וזמן התגובה שנדרשים כאן - חשובים מאוד", אמר יו"ר אגף ההסברה, הדוברות והפרסום בהסתדרות, יניב לוי, בכנס אילת לנושאי עבודה, במסגרת דיון מיוחד שהוקדש לניהול משברים בעידן הדיגיטלי.
"התוכן השתלט לנו על החיים וכל אחד ואחת מאיתנו מופגזים 24/7 במסרים שמגיעים מכל כיוון. במקביל להתרחבות הפלטפורמות הדיגיטליות, החוקים שלהן משתנים באופן תדיר. מי שרוצה להעביר מסרים לציבור בזירה הזו, חייב לקחת בחשבון את האילוצים".
"זמן חיים ממוצע של כותרת באתרי האינטרנט הוא לעיתים לא יותר מחצי שעה וההקצאה של משאבים לטובת הרשתות החברתיות, נועדה להנגיש את המסרים שחשובים לנו למגוון קהלים נוספים שלא הספיקו להיחשף לזה בזמן אמת".
"כלי התקשורת הכי חזק היום בארץ ובעולם הוא הטלפון החכם שיש לכל אחד מאיתנו ביד", אמר יועץ התקשורת רונן צור וחיזק את דבריו של לוי, "ההשפעה שיש לרשתות החברתיות על הנהלות ועל מקבלי החלטות היא עצומה. בנושאים שליליים, זה יכול לשבש את סדר היום ואת אופן הפעולה של הארגונים ומצד שני כשמדובר בחשיפה חיובית – לא פעם זה יכול להטות את מקבלי ההחלטות לכיוון מסוים".
בפאנל שנערך בהנחיית העיתונאית דנה ירקצי מוואלה ניוז, השתתפה גם דוברת התאחדות האיכרים גלית חזקיה הרשקוביץ. חזקיה הרשקוביץ סיפרה כי גם בתקופה של ממשלת מעבר בידי הציבור הכוח להניע את מקבלי ההחלטות באמצעות פעולות יזומות, להפעיל לחץ ברשתות החברתיות ולהעלות למודעות נושאים שחשובים לציבורים מסוימים.
