החוק המרכזי העוסק באיסור הפליה הוא חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א.2000- מטרת החוק היא לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים שירותים.
החוק קובע כי שירותים ציבוריים הם שירותי תחבורה (אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אוניות, שירותי הסעה והשכרת רכב), תקשורת, אנרגיה, חינוך, תרבות, בידור, תיירות ושירותים פיננסיים (בנקאות, מתן אשראי וביטוח), המיועדים לשימוש ציבור בלתי מסוים.
החוק קובע כי מקום ציבורי הוא כל מקום המיועד לשימוש הציבור, לרבות אתר תיירות, בית מלון, אכסניה, בית הארחה, גן ציבורי, מסעדה, בית קפה, אולם המשמש למופעי בידור ותרבות, מוזיאון, ספרייה, דיסקוטק, אולם או מתקן ספורט, בריכת שחייה, קניון, חנות, מוסך וכן מקום המציע שירותי תחבורה ציבורית.
האיסור להפלות והאחריות בגין הפליה אסורה מוטלים על מי שעיסוקו בהספקת המוצר או השירות הציבורי, או בהפעלת השירות הציבורי – בעלים, מחזיק או מנהל של עסק או האחראי בפועל על הספקת המוצר או השירות הציבורי או על הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו.
איסור הפליה נוגע להפליה בכניסה למקום הציבורי או במתן השירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מקום מגורים, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ענידת סמליהם. גופים כאלה הם צה"ל, המשטרה, שירות בתי הסוהר, מגן דוד אדום, רשות הכבאות וההצלה וכל גוף לפי חוק שירות לאומי-אזרחי. החוק קובע כי הפליה באמצעות קביעת תנאים שלא ממין העניין גם היא נחשבת הפליה אסורה.
למרות האמור לעיל, החוק קובע שהפליה בנסיבות שלהלן לא תיחשב הפליה אסורה:
כמו כן, לגבי הפליה בשל מקום מגורים נקבע כי האיסור לא יחול על רשות מקומית המפלה בין תושבים שלה למי שאינם תושביה, ובכפוף להוראות כל דין אחר.
המידע המובא במדריך זה הוא מידע כללי בלבד, הוא אינו תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא ייעוץ מתאים.
המידע במדריך מעודכן בהתאם להוראות החוק והתקנות עד לחודש יוני 2023.
הנוסח המחייב הוא נוסח החוק והתקנות.
